צפיתם בסרטון הזוועות של דובר צה"ל? חמאס מודה לכם

רופא הכנסת שעמד בשבוע שעבר מחוץ לאולם המשכן שבו הקרינו את סרטון הזוועות של חמאס, בוודאי כבר שיווה בנפשו את השלכות האירוע על נבחרי הציבור. לא לשווא הציע לח"כים כדורי הרגעה. לאחר הצפייה נראה כי בית הנבחרים של ישראל הפך למוכה הלם, והתגובות לא איחרו לבוא.

חלפו כמה ימים, ועל רקע עדכונים עלומים שלפיהם הסרטון כבר הודלף או יודלף לציבור הרחב, נדמה שמדינת ישראל כמרקחה. השבוע יצרו איתי קשר כמה אנשים ושאלו אם אוכל להשיג עבורם את סרטון הזוועות, שכזכור הכינו בדובר צה"ל, כמו הייתה זו צפיית חובה בזוכה האוסקר החדש.

בתגובה שאלתי אותם, אילו הייתי מציע לכם להיכנס לחדר עם עוד עשרה מחבלים, ולצפות בהם בזמן שהם עורפים, שורפים, משספים - הייתם נכנסים? לרובנו התשובה ברורה, אבל מנגד - יצר הסקרנות של רבים אחרים מתעלה לרמות חדשות, כמעט פתולוגיות, כשניתנת להם אפשרות להיחשף למחזות חדשים, שכמותם לא נראו; מחזות קטסטרופליים, טרגיים - שהעין, הלב והראש אינם מסוגלים להכיל.

אנשי המקצוע, שלהם אין שום אינטרס מלבד טובת הציבור, שבים ומתריעים כי הצפייה היא בגדר סכנה לפגיעה נפשית ורגשית קשה, ודאי וודאי כשמדובר בילדים ובבני נוער. חשוב להבין, עבור הנפש שלכם - אין זה משנה אם הייתם באירוע, או רק צפיתם בו. את הסימפטומים השונים בעקבות מחזות שכאלה כולנו עלולים לפתח. מחקרים שנערכו אחרי אסון התאומים ואסונות נוספים, הראו כי חשיפה עקיפה לאירועים קשים על ידי צפייה במדיה הביאה לעלייה בתחלואה נפשית.

הסיכוי לפתח פוסט־טראומה של ממש אמנם אינו בהכרח גבוה מאוד, אבל גם אם לא תפתחו פוסט־טראומה לפי הספר, תחשבו על רשימת הסימפטומים החלקית: ימים, אולי שבועות, ללא שינה, סיוטים, זיכרונות חודרניים, קושי להתרכז, דריכות יתר. גם אם תחוו רק אחד מאלה, הסבל שלכם עלול להיות משתק. אגב, גם אם צפיתם בסרטונים מתחילת המלחמה, ולא קרה כלום - אין זו ערובה לכך שאתם מוגנים מפני יתר הזוועות.

מי שחשוב שיצפה בזוועות - ככל הנראה כבר צפה בהן: חברי כנסת, עיתונאים זרים, דיפלומטים ומנהיגים בינלאומיים. יש בכך ערך, כדי שהעולם יבין עם מה אנחנו מתמודדים. אבל אנחנו, עם ישראל, חווים זאת על בשרנו.

צפייה בסרטון, שאותו בוודאי יפיצו לציבור הרחב חורשי רעתה של ישראל, היא ניצחון תודעתי לחמאס. זו עוד דרך לנסות לשבור אותנו מבפנים. אז למען השפיות שלכם, למען החוסן של כולנו - אל תיתנו להם את הניצחון הזה.

הכותב הוא פסיכולוג קליני