במערכת הבריאות מזהירים: "המצוקה הנפשית של הילדים מהמלחמה תהיה גדולה מהקורונה"

האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בהסתדרות הרפואית מתריע כי "המלחמה תביא לעלייה גדולה וחמורה במצוקה ובתחלואה נפשית, וכן במשברים פסיכיאטריים בקרב הילדים בארץ, כולל חשש לעלייה בדיכאון ואובדנות".

אתמול שלח האיגוד מכתב לד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, בבקשה להרחיב ולהגדיל באופן מיידי את מרכזי ההתערבות שהוקמו בעקבות המצוקה הנפשית הנרחבת בקרב ילדים שהתגלתה במגיפת הקורונה.

במכתב המיוחד שכתב פרופ' דורון גוטהלף, יו"ר האיגוד ומנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בבית החולים לילדים ספרא בשיבא, נכתב: "אנו צופים שהאירועים המזעזעים שהתרחשו ב־7 באוקטובר ומצב הלחימה הארוך בעורף יגרמו לעלייה במצוקות הנפשיות של ילדי ישראל".

על אפיוני מצבי הסיכון השונים אמר כי "הילדים ובני הנוער מיישובי עוטף עזה, שחוו אירועים טראומטיים שלהם או של קרוביהם, נמצאים בסיכון גבוה מאוד לפתח תסמונת פוסט־טראומטית, כשגורמי הסיכון כוללים טראומה בינאישית קשה, אובדן הורים, הסרטים המזעזעים הרצים ברשת וחוויית הפליטות. מעבר לסיכון לתסמונת פוסט־טראומטית, ילדים אלו נמצאים בסיכון לפתח דיכאון, אובדנות, הפרעות חרדה אחרות, ועוד".

עוד התריע פרופ' גוטהלף כי "גם הילדים שמתגוררים מחוץ לעוטף צפויים לעלייה במשברים פסיכיאטריים, זאת עקב הסטרס הלאומי שאליו נחשפו, וכן בגלל הפגיעה הקשה בשגרת החיים שלהם. הניסיון שצברנו ממגיפת הקורונה לימד אותנו שסגרים שלוו בהפסקת לימודים גרמו לעלייה גבוהה במגוון מצוקות פסיכיאטריות, כולל נשירה מבית ספר, החמרה בהפרעות אכילה, דיכאון, חרדה, אלימות במשפחה, ועוד".

גוטהלף אמר ל"ישראל היום" כי לדעתו "הגל הנפשי שאנו עומדים לעבור אחרי המלחמה צפוי לניהול גדול יותר מהגל שחווינו מהקורונה ושטרם התאוששנו ממנו. אנו צפויים להצפה של בעיות הקשורות לטראומה וחרדה בילדים. חייבים להגדיל משמעותית את התקצוב של בריאות הנפש בילדים וכן את כמות הפסיכיאטרים לילדים. כמו כן, יש להרחיב מיידית גם את פעילות מרכזי ההתערבות במשבר ואת ההתמקצעות שלהם בטראומה וחרדה".

"המערכת היתה על סף קריסה"

במכתבו למשרד הבריאות התריע גוטהלף באשר להיקף המענים שיידרשו במשרד להעניק לציבור, בדגש על ילדים. "עוד לפני משבר הקורונה שירותי בריאות הנפש לילדים לא הצליחו לעמוד בהיקף המענים הנדרשים. בעקבות העלייה במצוקות הנפשיות ובפניות לטיפול לאחר הקורונה מערכת בריאות הנפש לילדים היתה על סף קריסה".

במדגם שנערך על סמך נתוני קופת חולים מכבי בקרב 230 אלף בני נוער, התגלתה עלייה של 40% בחרדה ובדיכאון לאחר תקופת הקורונה. כמו כן נרשמה עלייה של 67% בשכיחות הפרעות אכילה ועלייה של 25% בשימוש בתרופות נגד דיכאון וחרדה. בעקבות זאת חלה עלייה גדולה בפניות למרפאות הפסיכיאטריות לילדים, ותורי המתנה לאבחון וטיפול מגיעים ליותר משנה.

תשעה מרכזים חדשים

פרופ' גוטהלף ציין עוד כי "בינואר השנה הוקמו תשעה מרכזים חדשים להתערבות במשבר בילדים ביוזמת האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ובשיתוף משרד הבריאות. מרכזים ייחודיים אלה נועדו לתת מענה מיידי למקרים אקוטיים שיכולים להיות מטופלים ללא אשפוז, אבל שמחייבים טיפול מיידי שלא סובל דיחוי.

"במרכזים אלה מטופלים ילדים עם אובדנות, פגיעה עצמית, חרדה אקוטית, אלימות, פסיכוזה והפרעות אכילה. מרבית המרכזים כבר צברו נפח טיפולים נכבד ונראה שהם מהווים פתרון חשוב למקרים דחופים, למשל במקרים שבהם מגיעים לחדרי מיון".

במכתבו למשרד הבריאות הדגיש פרופ' גוטהלף את הצורך בהקמת מינהלת ארצית להתערבות במשבר הנוכחי. "אנו סבורים שיש צורך מיידי בהרחבה, חיזוק ומיקוד של המרכזים השונים. אנו מבקשים להקים מינהלת ארצית להתערבות במשבר, לפתוח באופן מיידי מרכז חדש בבית החולים זיו בצפת, וכן להקים מרכז ייעודי לאוכלוסייה הערבית בצפון הארץ. יש לתמרץ את כוח האדם, בדגש על מקצועות הבריאות באזור הדרום, ולהכשיר פסיכולוגים ויועצים חינוכיים. יש לתת מענה ממוקד ומקצועי לטראומות, הפרעות, חרדות ודיכאון".