עשרות לקחים ומסקנות ביום: כך חיל הרפואה משפר את הצלת חיי החיילים הפצועים

מאז תחילת המלחמה מאות חיילים נפצעו בקרבות הקשים למיגור חמאס ברצועת עזה. בחיל הרפואה לא מחכים ל"שש אחרי המלחמה", ומפיקים באופן מיידי ויומיומי עשרות לקחים ומסקנות, כדי לנסות לשפר את הצלת החיים של החיילים השונים שנפגעים בקרבות.

הפקת הלקחים נעשית גם באמצעות עשרות סטודנטים לרפואה, שבמסגרת לימודיהם בעתודה הצבאית מתחקרים את הטיפול הרפואי של הפצועים ומגיעים לפצועים המאושפזים בבתי החולים.

במקביל, נערכים הכשרות ואימונים אינטנסיביים לעשרות אלפי חובשים, פרמדיקים וחיילים קרביים, שמתמקדים בטיפול חירום בפצועים. זהו חלק ממבצע של חיל הרפואה בשם "זמן יקר", שכשמו, נועד להמחיש את הצורך הדחוף בהכשרות הצוותים הרפואיים לטיפול מהיר ומיטבי לחיילים שנפצעים בקרב.

ביקורת בזמן אמת

האימונים הייחודיים נחשפים כאן לראשונה, בעקבות ביקור יוצא דופן ומרתק בבית הספר לרפואה צבאית של חיל הרפואה בעיר הבה"דים שבנגב. הביקור נערך ביוזמתו של קצין רפואה ראשי לצה"ל, תת-אלוף פרופ' אלון גלזברג. את הסיור עצמו הוביל אל"מ מיקי אלמקיאס, מפקד בית הספר לרפואה צבאית, שנחשב לאחד מבתי הספר הטובים בעולם, ושזוכה למחמאות ולביקורים מחילות הרפואה של צבא ארה"ב ושל צבאות מובילים נוספים.

אז איך עובדת הסקת המסקנות בשטח? ל"ישראל היום" נודע כי הלקחים מהטיפול הרפואי בפצועים בקרבות מופצים מדי יום באפליקציה ייחודית, שמאפשרת לכל מי שמוסמך לכך בחיל הרפואה ובצה"ל לקבל כמעט בזמן אמת את המסקנות הרפואיות מהטיפול במאות הפצועים במלחמת "חרבות ברזל". מדובר בלקחים המופקים בזמן אמת, שיכולים להביא לשיפור משמעותי בסיכויי ההישרדות של חיילים פצועים.

המסקנות קשורות בין השאר לעצירת דימומים, לפציעות חזה, להחייאות, לפגיעות עיניים ועוד. למשל, הצוותים הרפואיים בקרבות (רופאים, חובשים ופרמדיקים) מתבקשים לשים לב במיוחד למעברים של פצועים בין דרגי הטיפול עצמם, ובעת פינוי הפצועים. יש לבצע את סכמת הטיפול מההתחלה, ולשים לב כי חוסמי העורקים לא התרופפו, המדדים של הפצוע לא השתנו, עירויים לא נשלפו, קיבועים לא השתחררו ועוד.

הבעיה העיקרית: דימומים

לקח נוסף מהטיפול בפצועים הוא שינויים דחופים והכרחיים בפרוטוקולים שבשגרה של הרפואה הצבאית. כך נקבע, למשל, כי אין לבצע את הפרוטוקול הרגיל של אובדן סימני חיים אצל הפצוע, מאחר ש"בעת לחימה יש סבירות גבוהה יותר שהפעולה תבוא על חשבון בטיחות הצוות, או על חשבון הטיפול בנפגעים אחרים, ומדובר בפעולה שסיכויי ההצלחה שלה מלכתחילה נמוכים מאוד".

עוד לקחים ומסקנות חשובים מהטיפול בפצועים כוללים הנחיה שבמקרים של פציעות ירי חודרות לאזור חוט השדרה - לא להניח צווארון שנועד למקרים של שברים בחוליות הצוואר, מאחר שבמקרים אלה הצווארון עלול להקשות את הטיפול, להסתיר פצעים ואף לגרום נזק לפצוע. דגש נוסף בטיפול בפצועים בשטח הוא שהפעולות לעצירת דימום הן הבעיה הקשה ביותר שעימה מתמודדים הצוותים המסורים של חיל הרפואה.

"מדובר בפעולות שכרוכות לרוב בכאב - אך אין להירתע מכך, ויש להשלים את הפעולה עד לעצירת הדימום", מדגיש חיל הרפואה בהוראות לצוותים בשטח. "לאחר מכן, בסבב השניוני (העברה וטיפול בבתי החולים השונים), יש לטפל בכאב על פי ההתוויות".

מסקנות חשובות נוספות מתוך הטיפול במאות הפצועים שנפגעו עד עתה במלחמה, הן בעניין הקפדה על שימוש במיגון המתאים - כדי למנוע פגיעות קשות בשמיעה. מדובר בשימוש באטמי אוזניים, באטמים ובקסדות מיוחדות לפנים, וכן בהקפדה מרבית על שימוש במיגון לעיניים, שיכול למנוע עד 90 אחוז מפציעות העיניים. "כבר במערכה הנוכחית נחשפנו לאירועים רבים שבהם שימוש נכון במיגון הציל מפגיעות עיניים חמורות, וכל זאת - כששדה הקרב הוא מקור בלתי נמנע למגוון פגיעות עיניים חמורות".

לקחים הופקו גם לגבי דרך פינוי הפצועים משדה הקרב, באמצעות מסוקים של צוות יחידת החילוץ האווירית 669. בהקשר זה, בחיל הרפואה מדגישים: "היתרון המרכזי של הפינוי המוסק הוא היכולת להביא את הפצועים לטיפול במהירות, ובכך להעלות את סיכוייהם לשרוד. במסוק יש צוות איכותי שכולל רופא מוסק, ציוד ואמצעי חילוץ מתקדמים".

שיפור בפינוי המוסק

"כדי שיוזנקו לאירוע מסוקים, בעת הזנקת מסוק יש להעביר דיווח הכולל את מספרי הפצועים ואת אלה שדחופים לפינוי, ומידע רב ככל הניתן על מצבם הרפואי. בטרם הגעת החילוץ במסוקים יש להכין את הפצועים להעמסה למסוק. בשטח מאוים יש חשיבות להעמסה מיידית ומהירה של הפצועים. בעת העברת פצועים בשטח לא מאוים, ההעברה תתבצע בצורה איטית וסדורה, עם 'העברת מקל' מסודרת".

במקביל להפקת הלקחים, בבה"ד 10 מתבצעות הכשרות והדרכות מבצעיות בהיקף חסר תקדים לרופאים, לחובשים ולפרמדיקים, כדי להכינם בדחיפות לכניסה לקרבות המלחמה. האימונים כוללים גם הכשרות על אמצעי סימולציה ייחודיים, שחלקם קיימים בישראל רק בבית הספר לרפואה. אמצעים אלה מצליחים לדמות ברמה גבוהה מאוד את הטיפול בפצועים קשה בשדה הקרב, ומכשירים את הרופאים ואת הצוותים של חיל הרפואה.

האימונים השונים ניתנים ללוחמים, לרופאים, לחובשים, לפרמדיקים ולחוליות רפואיות בפלוגות ובתאג"דים, כדי לטפל בצורה מיטבית בפצועים המדממים בשדה הקרב. כל האימונים מבוצעים בשיתוף פעולה עם ענף אימוני רפואה קרבית, שממוקם בצאלים ושייך לחיל הרפואה.

אל"מ מיקי אלמקיאס, מפקד בית הספר לרפואה צבאית (בה"ד 10), אמר ל"ישראל היום": "בבית הספר כולם חדורי שליחות, וכולם יוצאים מכאן עם הכנה פרקטית ומנטלית יסודית מאוד. מהיום השני של המלחמה קיבלנו משימה מהמטכ"ל ומחיל הרפואה: להוביל בדחיפות את אימוני הרפואה עבור כל הגזרות בארץ - בצפון, בדרום ובמרכז".

הלקחים מאוקראינה

לדברי אלמקיאס, "אנחנו גם שותפים לפיקודים להפקת המסקנות הקליניות והמקצועיות מהטיפול בפצועים במלחמה ותוך כדי הלחימה, וגם מטמיעים מיידית את הלקחים - בהכשרות שאנחנו עושים כאן בבית הספר. כל זה נעשה אחרי שלמדנו כולנו עוד קודם מהלקחים של שדה הקרב במלחמת רוסיה-אוקראינה.

"ממה שלמדנו עד עכשיו, מהבדיקות שנערכו על הטיפול בפצועים, עולה כי ניתן להם הטיפול הטוב ביותר וכי הפינויים נעשים באופן מהיר ככל שאפשר".

סא"ל נתנאל דוד חי, מפקד מגמת הכשרות יסוד בבית הספר לרפואה צבאית, אמר ל"ישראל היום": "בעת פתיחת המלחמה בה"ד 10 החל במבצע 'זמן יקר', שבו קיצרנו את משך ההכשרות לחובשים וללוחמים, במקביל לביצוע אימוני רפואה מצילי חיים ללוחמים ולסגלי הרפואה בסדיר ובמילואים. המטרה של כולנו היא הכנת הלוחמים וסגלי הרפואה למלחמה, ואנחנו נמשיך לדאוג שהורי החיילים יידעו שצוותי הרפואה של צה"ל עושים הכל כדי לתת לחיילים את הטיפול הטוב ביותר".

לפני שבוע נחשף בראיון מיוחד ל"ישראל היום" עם תת-אלוף פרופ' אֵלון גלזברג, קצין רפואה ראשי לצה"ל, כי מאז תחילת המלחמה גויס למילואים מספר שיא של חיילים בתולדות חיל הרפואה - כ-2,000 רופאים, פרמדיקים, חובשים ואנשי מקצועות רפואה נוספים, כולל יחידות זיהוי החללים ושירותי דם, ואפילו חלק מיחידות האב"כ המיוחדות.

פרופ' גלזברג אמר ל"ישראל היום": "חיל הרפואה הוא הארגון הטוב בעולם לטיפול בפצועים. השארנו גם את האמריקנים מאחור. המענה שאנחנו נותנים לטיפול בפצועים הוא הכי טוב שצבא היה יכול לתת אי-פעם בהיסטוריה. יש לנו איכות אנושית גבוהה מאוד, וקורס הפרמדיקים בצה"ל הוא כל כך יוקרתי, שהבדיחה אצלנו היא שמי שנופל מהקורס - שולחים אותו לטייסת.

"אנחנו ערוכים לבעיה המרכזית בשדה הקרב - שהיא איבוד דם. כל פרמדיק מצויד היום בבקבוק בלתי שביר שמכיל פלזמה יבשה, שהופכת במהילה עם מים למוצר דם שמציל חיים בשדה הקרב, משפר מאוד את ההישרדות ומפחית באופן משמעותי את התמותה של פצועים בקרבות".