מערכת הבריאות זוכה לשבחים בהיותה אחת המערכות האזרחיות שטיפלו בהצלחה כבר מהרגע הראשון במאות ובאלפי נפגעים. אבל מה שנראה כמו סיפור הצלחה בטיפול בנפגעי הגוף, עלול להפוך לעקב אכילס של המערכת בטיפול בנפגעי הנפש.
אנשי המקצוע מעריכים ש-7-10% ממי שנחשפו לזוועות עלולים לפתח תסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). הערכה שכוללת לא רק את מי שפונו מבתיהם אלא גם בני משפחות של הרוגים, חטופים, נעדרים ופצועים, לצד אנשים שנחשפו לתיעוד של האירועים. המומחים מתריעים שיש להיערך ולהרחיב אאת מערך בריאות הנפש לטיפול ביום הבא.
כדי להפחית סיכון לתסמיני טראומה ממושכים יש צורך בטיפול מוקדם, שניתן למפונים בבתי המלון, במשך שבועיים בהתנדבות וככל הנראה מהשבוע הזה בתשלום של המדינה. לצד זאת קופות החולים פתחו מוקדי חירום שאליהם פנו בשבועיים האחרונים כ-9000 בני אדם (ראו טבלה) אך ההערכה היא שיש עוד רבים שלא פנו.
מתקפת הטרור הרצחנית פוגשת את מערכת בריאות הנפש הציבורית במצב של משבר מתמשך. מרפאות בריאות הנפש הציבוריות, בקופות החולים ומעטות שמופעלות על ידי המדינה מתמודדות כבר היום עם תורי המתנה של חודשים ארוכים ולפעמים גם מעל שנה לטיפול (בעיקר בקרב ילדים), עליה של 30-50% בביקוש לטיפול נפשי, עוד טרם המלחמה ובעיקר מחסור בכח אדם בתחומי הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה שהוביל בשנה האחרונה לסגירת מרפאות בריאות נפש ממשלתיות.
כאמור, קופות החולים מפעילות מזה שבועיים מוקד חירומי שנותן עזרה ראשונה נפשית בשיחה קצרה וממוקדת בת 20-30 דקות ולצידו מוקד שמאפשר לקבל שלוש פגישות של טיפול נפשי טלפוני, כפי שנעשה גם במגיפת הקורונה. מדובר על שיחות של כשעה. הקווים מאויישים על ידי פסיכולוגים, פסיכותצרפיסטים ועו"סים.
"פונים למוקדים שלנו צעירים שהיו במסיבה, אנשים שפונו מבתיהם, אנשים שבן משפחתם נעדר, אנשים מכל הארץ שיש אצל יותר אזעקות או שהמצב בכללותו מעורר בהם חרדה", אומרת נורית איתן גוטמן, מנהלת השירות הסוציאלי בכללית.
"חלק מהפונים אומרים לנו שכבר חוו בעבר מתח וחרדה אך לא בעוצמה כזו גדולה. ומדובר גם בכמויות גדולות יותר של פונים מאשר במשברים קודמים. בעיקר מתלוננים על מחשבות חודרניות וטורדניות. אנשים שמרגישים שהם לא בטוחים בבית שלהם, שמחבלים יכולים להכנס. יש אנשים עם פחד לצאת מהבית או מהממ"דף גם באזורים שיחסית שקטים. יש פניות מבני משפחות של נעדרים וחטופים שרוצים להתייעץ איך לספר למשל לסבא ולסבתא שיש בן משפחה שנהרג או נחטף".
לדבריה, טיפול מוקדם עוזר למנוע התפתחות של פוסט טראומה. "אנשים מתקשרים עם סימפטומים ממשיים. רעד בגוף, סחרחורות ובחילות ולפעמים שיחה ממוקדת עם אשת מקצוע שלנו שכוללת הסברים ותירגול נשימה, מביאה לכך שהבנאדם נשמע בסוף השיחה אחרת ממה שנשמע בתחילתה. זה יעיל ומשמעותי".
קרן זמיר, עובדת סוציאלית ראשית במאוחדת, ומנהלת קו הסיוע הנפשי בחירום מוסיפה: "פונים אלינו אנשים שהיו במסיבת הטבע, אנשים שקופאים במקום כשיש אזעקה או מתעלפים. יש פניות רגילות של ילדים בחרדה. יש מילואימניקים שיצאו משירות כי לא יכלו לעמוד במראות הקשים או לקחו חלק בפינוי הגופות ופונים אלינו. הדימיון הכי אכזרי לא מגיע לרמותץ האכזריות ששומעים מהאנשים האלו. יש הרבה מאד ילדים עם חרדות והתקפי חרדה ובני נוער וילדים שצפו בסרטונים וחווים פחד ולחץ ופה ההורים צריכים לעבוד ולהגן מחשיפה.
"החשיפה לסרטונים דומה מבחינת הנזק הנפשי למה שאנשים חווים בשטח. חשיפה מתמדת גורמת לנזק. וכמובן אנחנו צריכים להיערך ליום שאחרי שיהיו הרבה פונים לעזרה נפשית. המענה הטלפוני הוא נקודתי ולא יספיק לטווח הארוך", אומרת זמיר ומתריעה: "כ-15% מהנחשפים עלולים לפתח תסמונת דחק פוסט טראומטית, הפרעות התנהגות, חרדות ושלל דברים. ואם לא נתארגן נהיה במצוקה קשה. מדינת ישראל חייבת להיערך ליום הבא בהכרשה לטיפול בטראומה ובעיבוי השירות הציבורי בכל איש מקצוע שיכול לתת מענה כי אנחנו מדינה בטראומה".
ד״ר שרון פלגי,פסיכולוגית ארצית, מכבי שירות בריאות: "אנחנו נמצאים אחרי אירועים טראומטיים שלא ראינו כדוגמתם. אנחנו מקבלים כמויות גדולות של פניות שלא ידענו במבצעים קודמים ומגיפות קודמות". על ההיערכות לטיפול נפשי המשכי במערכת שהתורים בה ארוכים אומרת ד"ר פלגי "אנחנו כל הזמן מתעדפים. ברור שנצטרך לתעדף מצבים יותר אקוטיים על חשבון מצבים כרוניים כדי למנוע פגיעה עתידית. אני לא רוצה לחשוב על חשבון מה זה יבוא".
כפי שפרסמנו לראשונה ביום ו', לאחר כמעט שבועים שבהם פסיכולוגים, פסיכולוגיות ועובדים סוציאליים נותנים בהתנדבות מענה נפשי לניצולי הקיבוצים והיישבים שפונו מבתיהם שבעוטף, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מודיע שהמדינה תשלם עבור הטיפול הנפשי.
בשיחה עם עובדי מערכת הבריאות אמר בר סימן טוב: "אמרנו ואנו מחוייבים לכך שכל המתנדבים שנתנו טיפול נפשי, אנחנו נדאג שהם יקבלו את התגמול הראוי. והוצאנו על כך נוהל לקופות החולים שנשלים אותו".
עוד הבטיח שיינתן סיוע נפשי לכל מי שיצטרך "מאמץ עליון שיש לנו הוא מאמץ בריאות הנפש. אנחנו צריכים לייצר חוסן אצל האוכלוסיות ואנחנו צריכים לראות שאנו נותנים לכולם את הסיוע שהם צריכים כדי לחזור ולבנות את החוסן האישי והקהילתי. יש מעגלים נוספים שיצטרכו לבנות את החוסן אנו נערכים לכך יחד עם קופות החולים ובתי החולים הפסיכיאטריים".
גורם בכיר במערכת בריאות הנפש אמר בתגובה לדברים: "שנים של הזנחה פושעת של המערך הפסיכיאטרי ביחד עם גרירת רגליים ביישום תוכניות כמו דו״ח מלמד הביאו למצב שבו המערכת לא הצליחה לתת מענה הולם ומוקדם. כמו בקורונה גם במלחמה כעת אנשי השטח שהתנדבו (רובם הם אנשי המחאה) נתנו מענה חרומי. אנו חייבים תודה עצומה למתנדבים וצריכים למצוא היום צורת תגמול שתשאיר אותם במערך הציבורי לפחות לחודשים הקרובים".
ד"ר הדס שהרבני -סיידון, ממערך המתנדבים של "בנפשנו" המפעילה מערך מתנדבים שכולל מאות אנשי ונשות מקצוע מתנדבים בתחום של פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית, ברכה על דבריו של בר סימן טוב "כל השבוע עסקנו בכך שחייבים שתהיה העברת מקל למשרדי הממשלה. המערך ההתנדבותי הוא פתרון אד הוק כמו פלסטר. אבל זה בסוף פרנסה של אנשים. ומטפלים לא יכולים להתנדב שבועים בים המלח ולא להגיע לקליניקה.
"זו אמירה סופר משמעותית. כשמנכ"ל משרד הבריאות אומר שהמתנדבים יקבלו תשלום הוא אומר שדין אנשי ונשות בריאות הנפש כדין ל אחד שנותן הון מוצר או שירות למען המדינה. ברור שכמו שצריך לשלם על אפוד קרמי, צריך לשלם לאנשים שהם האפוד הקרמי של הנפש. וזו התקדמות משמעותית. מכיוון שכל המערך של בריאות הנפש בשגרה לוקה בתסמין של תקצוב חסר. ורוכב על רצון טוב של אוכלוסיית עובדים שהיא מוחלשת ומקבלת שכר עלוב. בשירות הציבורי חסרים אלפי מטפלים ואני מקווה שהמשבר הזה יהפוך להזדמנות. בכל מה שקשור בדיני נפשות מדינה כמו ישראל לא יכולה להוביל בריאות נפשית של עולם שלישי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו