גיבור בחייו ובמותו: משפחתו של עמיחי רובין ז"ל בחרה לתרום את איבריו - ואיפשרה הליך "דומינו" מסובך

השתלת איברים בשיטת "דומינו" התרחשה היום (שלישי) בבית החולים איכילוב. התורם הראשון, שאיפשר את המהלך שהציל את חייהם של שני אנשים, הוא עמיחי רובין ז"ל, בן 23 בנופלו, שהיה בין הכוחות הראשונים שהסתערו והשיבו אש על המחבלים שנכנסו למוצב סמוך לגבול עזה.

רובין הסתער על המחבלים, הרג רבים מהם, והציל את חבריו. במהלך הקרב נפצע ברגלו אך המשיך ללחום בגבורה. במהלך הקרב נפצע מקליע בראשו, פגיעה שפגעה גם במוחו, אך רובין הצליח להמשיך ולהלחם עוד כ-20 דקות.

כשהגיעו כוחות החילוץ הוא פונה להדסה עין כרם ללא הכרה, וביום שלישי לפני שבוע צוות הרופאים קבע מוות מוחי ומשפחתו בחרה לתרום את איברים.

הציל את חייהם

אביאל אוזן, 23, סובל ממחלה מטבולית תורשתית (תסמונת סירופ מייפל) מינקות. המחלה נובעת מחוסר באנזימים המפרקים סוג מסויים של חומצות אמינו אשר נמצאות בחלבונים תזונתיים רבים, אותם הגוף אינו מסוגל לפרק. תסמונות זו עלולה לגרום לנזק למוח ולאיברים נוספים עד כדי מוות.

כשהוא שכב במיטת בית החולים מוקף בהוריו, דוד אוזן ולימור דקל, הוא התקשה לדבר מההתרגשות שאחזה בו. ״אנחנו יודעים שהתורם הוא חייל שנהרג במלחמה ומשפחתו האצילה בחרה לתרום את איבריו״, אומרת האם לימור. ״אביאל גם קיבל כבד וגם תרם כבד. הייתה השתלת דומינו. השתלה בזמן כזה, תחת טילים ותחת איומים, לא ידעתי לאן אנחנו הולכים, זה להכניס בעיה בבעיה, אבל ברוך השם היום אחרי שבוע הוא מרגיש הרבה יותר טוב״, ואביאל מוסיף: ׳אני מרגיש מעולה״, ודמעות של הקלה והתרגשות זולגות להן על פניו.

"מודים לבני המשפחה שגילו אצילות נפש"

קוסינר ארמנד, בן 63, סובל מצהבת מסוג סי. הוא עבר טיפולים ביולוגים וכימים אבל רק השתלת כבד יכלה להציל את חיו.

״לפני כשלושה חודשים פרופ׳ ניר לובצקי, מנהל מחלקת ניתוחי כבד, לבלב והשתלות בחטיבה הכירורגית באיכילוב, אמר לי כי יש חלון הזדמנויות לביצוע השתלת כבד בשיטת דומינו. הצוות הסביר שאני אקבל תרומה מבחור צעיר שלו מחלה מטבולית, כאשר הכבד שלו יכול לעבוד אצלי. הם הסבירו את כל ההיבטים ואני הסכמתי וביום שלישי שעבר התקשרו אליי צוות ההשתלות באיכילוב כשאני בכלל נמצא בבית שבאשקלון המופגזת והודיעו לי שנמצא עבורי כבד להשתלה ואפשר לבצע את השתלת הדומינו״.

כעת, כשהם מאושפזים באיכילוב במחלקת השתלות חדר ליד חדר, הם מתרגשים ודואגים אחד לשני.

״מקווה שאצא מהסיפור הזה כמו גדול״, אומר ארמנד בדמעות של הקלה והתרגשות. ״מקווה שגם הבחור שתרם לי״, ושניהם מוסיפים: ״אנו מודים למשפחת החייל על שגילו אצילות נפש בשעה קשה זו והצילו את חיינו. אנו מחבקים אותם באבלם הכבד ובוכים יחד איתם״.

עמיחי רובין הי"ד, בן 23 בנופלו, הוא בנם השלישי של ישי ובתיה רובין, ממייסדי גרעין אומץ בעכו. מגיל צעיר היה שותף לעשייה ונתינה, ענו וצנוע, אח וחבר אהוב מאד שכולם שמחו להיות בחברתו. הוא הותיר אחריו הורים, ושבעה אחים ואחיות.