"השליחות של חיי": לא התקבל למחלקת טיפול נמרץ כאח - והפך למנהל שלה כרופא

עבד סמארה לא התקבל ללימודי רפואה, אך רצה להיות קרוב למקצוע והוכשר כאח סיעודי • בהמשך, מועמדותו כאח במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים השרון, נדחתה • "אין לי מילים לתאר עד כמה אני נרגש"

ד"ר סמארה. "יום־יום אנחנו עוסקים בהצלת חיים". צילום: קוקו

לפני 24 שנים השתוקק עבד סמארה, אז אח סיעודי, להתקבל לעבודה ביחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים השרון. בקשתו לא התקבלה.

הוא לא ויתר. לפני כמה שבועות, לאחר תהליך ארוך, נחוש ועיקש, אחרי שלמד רפואה והפך לרופא קרדיולוג מומחה ומצנתר בכיר - מונה למנהל של אותה יחידה.

"אין לי מילים לתאר כמה אני נרגש", אומר ד"ר סמארה בעיניים נוצצות. "רק רציתי בהתחלה להיות אח מן המניין ביחידה לטיפול נמרץ לב ולא נתנו לי, ועכשיו חזרתי לשם בתור רופא והמנהל של כל היחידה. זאת אחריות גדולה מאוד. יום־יום אנחנו עוסקים שם בהצלת חיים של אנשים".

בית חולים השרון, צילום: יהושע יוסף

זה סיפור השראה נדיר, יוצא דופן. ספק אם יש כמוהו, בעוצמתו, בישראל. לפני 28 שנה עבד סמארה (47) היה צעיר בן 19 מטירה, שהתחיל ללמוד בבית הספר לאחיות בבית החולים בילינסון בפתח תקווה.

"לא קיבלו אותי לשום בית ספר לרפואה בארץ, אז החלטתי ללמוד משהו שקרוב למקצוע", הוא אומר. תוך כדי הלימודים, החל סמארה לשמור בלילות על מטופלים מונשמים ככוח עזר, ובמקביל החל גם להשתלב במחלקות השונות בעבודות הכי בסיסיות של אח סיעודי.

ראו את הזיק בעיניים

"עברתי ועבדתי במחלקות שונות בתור אח ועשיתי הכל. מטיפול פיזי בחולים ועד מתן תרופות, הכנה לניתוח ועוד. אחרי שסיימתי את הלימודים התחלתי לעבוד כאח סיעודי בבית החולים בילינסון. הציעו לי להיות במחלקות פנימיות, אבל לא התלהבתי. לקראת סוף לימודיי רציתי להשתלב ביחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים השרון, אך לא קיבלו אותי. כל העניין הקרדיולוגי מאוד הלהיב אותי, ולאחר מאמצים הצלחתי להשתלב כאח מוסמך בטיפול נמרץ לב בבית החולים בילינסון".

בית החולים בלינסון, צילום: יהושע יוסף

סמארה טיפל בנאמנות רבה בחולים, אבל משהו בו לא נרגע. הוא רצה יותר. הוא ראה את עבודת הרופאים מקרוב, והחלום להיות רופא בעצמו לא הניח לו. "עולם הרפואה היה ועודנו מרתק בעיניי", מטעים סמארה. "אחרי שנתיים שבהן עבדתי בתור אח מוסמך, הצלחתי להתקבל ללימודי רפואה בצ'כיה והחלטתי ללכת על זה", הוא מספר.  

אחרי שש שנים של לימודי רפואה בצ'כיה, חזר לישראל והתקבל חזרה לסטאז' והתמחה בבית החולים בילינסון. לפני שבע שנים בלבד הוא הפך לקרדיולוג מומחה ומצנתר, ועבד במחלקות אשפוז שונות, גם במרפאות. הרופאים הבכירים ראו את הזיק בעיניים שלו ונתנו בו את אמונם. הוא הלך והתקדם, הפך לשם דבר בקומפלקס הקרדיולוגי של בילינסון־השרון.

רופאים (אילוסטרציה), צילום: גטיאימג'ס

מחויבות, ידע וניסיון

פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך הקרדיולוגי בבתי החולים בילינסון והשרון, לא מסתיר את התלהבותו. "הסיפור של ד"ר עבד סמארה מאוד מרגש ויוצא דופן. הוא התחיל בסיעוד בטיפול נמרץ וחזר כמנהל היחידה בבית חולים השרון וכמצנתר בכיר. הבחירה שלו לא לוותר על החלום, למרות הדרך הקשה שהיתה לפניו, וכוח הרצון האדיר שלו, הם ללא ספק מודל לחיקוי.

"ההחלטה לקדם אותו כל כך מהר לתפקיד של מנהל יחידה, נבעה בין היתר מכך שהיו לו המון ידע וניסיון בתחום מהשנים שבהן היה אח, אך גם מהמחויבות שלו לחולים ומהמצוינות הביצועית שלו".

בכיר במערך העיניים בבילינסון במסר מרגיע על הדלקת שהתגלתה בכנרת // צילום: באדיבות בילינסון

גם ד"ר איתן חבר, מנהל בית חולים השרון, מתרגש. "הוא מודל לדוגמה והשראה לאלה שלא יודעים מהי הדרך עבורם בהתחלה, ומגלים שהכל אפשרי".

הוא משקיע ימים ולילות בהצלת מטופליו. "פגשה אותי אישה צעירה שהספקתי להציל את חייה עוד בתור אח, לאחר שעשינו לה החייאה של 6 שעות", הוא מספר. "לצערנו, היא איבדה אז את העובר שהיה בבטנה. היא עברה עוד אירוע לבבי, והפעם פגשה אותי כרופא. היא נדהמה. היא אמרה לי 'זה אתה? עבד שהציל אותי?' מצידי, שמחתי לגלות שיש לה היום שני ילדים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר