מזמן ההמתנה ועד איכות הטיפול: דירוג בתי החולים הגדול

בתי החולים שיבא, הדסה עין כרם והדסה הר הצופים, כרמל, העמק, בילינסון, זיו ולניאדו עומדים בכל היעדים של מדדי איכות הטיפול וזכו כולם לציון 10. בתי חולים שקיבלו ציון נמוך יותר הם סורוקה, מאיר ובני ציון (9.7), וברזילי והמשפחה הקדושה בנצרת (9.4).

ציונים נמוכים ולא מספקים קיבלו טיפות החלב ובתי החולים הפסיכיאטריים. בית החולים מזור לבריאות הנפש קיבל ציון 7.4, מעלה כרמל 8.8 ושער מנשה 9.

הנתונים מתפרסמים הבוקר בדוח מדדי איכות הטיפול של משרד הבריאות. התוכנית מודדת למעלה מ־80 מדדי איכות בכל מערכת הבריאות: בתי החולים הכלליים, הגריאטריים, השיקומיים, הפסיכיאטריים, תחנות טיפת חלב וגם חברות אמבולנסים ומכוני דיאליזה (לקופות החולים יש תוכנית מקבילה אחרת).

בין המדדים: ביצוע בדיקות התפתחות בטיפת חלב, ביצוע צנתור לב תוך 90 דקות, מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה במהלך פינוי באמבולנס, ניתוח שבר בצוואר הירך תוך 48 שעות, מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני ניתוחים שונים, איתור דיכאון אחרי לידה, סיכון מחלה מפורט למשתחררים מאשפוז פסיכיאטרי, ועוד.

משך ההמתנה הממוצע לבדיקה ראשונית במיון (טריאז')  עמד על 8 דקות (זהה לשנה הקודמת). נמצא כי במשמרות הבוקר והצהריים משך ההמתנה ארוך יותר (9 דקות) ובשבת קצר יותר - 7 דקות.

היכן תמתינו הכי הרבה זמן עד לבדיקה ראשונית במיון? בבתי החולים ברזילי (15 דקות), הדסה הר הצופים (13), מעייני הישועה והשרון (12) ושיבא ושניידר (11).

בתי החולים שבהם ההמתנה מהכניסה למיון ועד למיון ראשוני על ידי אחות עומד על 4 דקות בלבד והוא הקצר ביותר הם זיו, וולפסון ולניאדו.

ישראל מובילה

93% מהחולים עם אוטם שריר הלב שמגיעים לבתי החולים עוברים צנתור טיפולי דחוף תוך 90 דקות. ישראל מובילה במדד זה לעומת בריטניה ואוסטרליה  (שבהן 87% ו־85% מהחולים צונתרו תוך 90 דקות).

עם זאת, נשים בישראל מצונתרות לאט יותר מגברים (90% מהנשים לעומת 94% מהגברים עברו צנתור תוך שעה וחצי). בני 64-18 צונתרו מעט מהר יותר מבני 65 ומעלה.

הסיכוי לקבל טיפול מהיר במשמרת הבוקר (95%) גבוה יותר ממשמרת הערב (92%) וממשמרת הלילה (91%). השנה כל בתי החולים עמדו ביעד הזה.

עוד עולה מהמדדים כי רוב בתי החולים, ובעיקר הקטנים שבהם, לא עומדים ביעד של צמצום פניות חוזרות למיון. הממוצע בישראל עומד על 5.5%, כאשר היעד שהוצב הוא כי רק 5% מהמשתחררים מהמיון יחזרו אליו תוך 48 שעות. אחוז גבוה של ביקורים חוזרים עשוי להעיד על אבחון לא מספק, או על חוסר מתן הנחיות ברורות למטופל.

בזמן אירוע מוחי כל דקה שעוברת משמעותה פגיעה בתאי המוח. אחד המדדים הוותיקים בתוכנית הוא פרק הזמן החציוני מהכניסה לבית החולים עד לבדיקת הדמיה (CT או MRI ראש). בתי החולים עמדו ביעד הממוצע שהוא 25 דקות. לשם השוואה, במדידה ב־2018 משך הזמן עמד על 28 דקות, והמלצת האיגוד האמריקני לשבץ היא 20 דקות בלבד.

גם במדד זה יש פערים לרעת הנשים: גברים עוברים בדיקת הדמיה בזמן ממוצע של 25 דקות ונשים 27 דקות.

בתי החולים שבהם ההמתנה הממושכת ביותר הם רמב"ם, לניאדו (37 דקות); הדסה עין כרם (31 דקות); סורוקה, כרמל, מאיר ונצרת (30 דקות). ההמתנה הקצרה ביותר נמדדה בוולפסון (19 דקות), נהריה וזיו (18) ואסותא אשדוד (16).

במחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים הכלליים נבדק חציון משך הקשירה של חולים באשפוז פסיכיאטרי. לא נקבע עדיין יעד למדד, אך מהשוואה לעולם יש שונות בין מדינות: מקשירה של 7 דקות בממוצע למטופל באירלנד ועד 851 דקות בהולנד. בברזילי נמדדו 115 דקות, בשיבא 120 דקות ובהדסה עין כרם 130 דקות.

בשנה שעברה גם בתי החולים הפסיכיאטריים מסרו דיווחים, אך השנה הם לא שיתפו פעולה עם המדידה ובמשרד הבריאות ייאלצו להפסיק לבדוק מדד חשוב זה.

מדדים שנבדקים בטיפות החלב הממשלתיות או באלה של קופות החולים, כמו התחסנות או ביצוע בדיקות גדילה, זכו לציונים נמוכים יחסית.

במדד הבוחן מה שיעור הילדים בני 6-4 שעברו בדיקת התפתחות עולה כי רק 23% מהילדים עברו בדיקה כזו, כאשר היעד הוא 25% מהילדים. במגזר הערבי שיעור הילדים שנבדקים הוא 32% וגבוה מהמגזר היהודי (21%). בכללית, במכבי ובלאומית נבדקו 25% מהילדים, לעומת רק 12% בטיפות החלב בתל אביב ו־10% בירושלים.

תוכנית מדדי האיכות מציינת עשור לפעולתה, ובשנה הבאה יצטרפו מדדים שעליהם ידווחו המטופלים עצמם. מדובר במדדי תוצאה שיוכלו לשקף את ההשפעה של טיפולים שונים על תוצאות הטיפול ועל רווחת המטופל מנקודת ראותו ובקולו של המטופל.

"קולות המטופלים"

שר הבריאות משה ארבל: "השנה נקט משרד הבריאות בצעדים משמעותיים כדי לשפר את איכות שירותי הבריאות, ומלבד בבתי החולים הכלליים נבדקו גם בתי חולים גריאטריים ופסיכיאטריים, תחנות טיפת חלב ומרכזי דיאליזה. נמשיך להתמקד במדיניות הצבת המטופל במרכז ונביא גם את קולות המטופלים במסגרת עדכון מדדי התוכנית, כאשר מדדים חדשים יאפשרו לקבל תובנות חשובות לגבי ההשפעה של טיפולים והתערבויות על חייהם ובריאות של מטופלים רבים".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "מתמונת המדדים מתחדד הצורך לחבר את עולם המדדים בקהילה לתוכנית הלאומית למדדי איכות. ריכוז מדדי האיכות בכל שרשרת הטיפול וניהולם ברמה הלאומית תאפשר שיפור באיכות הטיפול".