המחיר הנפשי של הקורונה נחשף

המחיר הנפשי של הקורונה נחשף:כ־10% מהאוכלוסייה עלולים לפתח תסמיני חרדה ו־10% נוספים תסמיני פוסט־טראומה בעקבות משבר הקורונה שאופיין במתח, בלחץ, בחרדה ובדיכאון.

מדובר בהערכה של איגוד הפסיכיאטריה, הדורש ממשרדי הבריאות והאוצרלהקצות סכום של כ־556 מיליון שקלים לטיפול בנפגעי הנפש מהקורונה. הסכום מיועד להפעלת "משמרת שנייה" במרפאות ולהרחבת מסגרות אשפוז וטיפול בבתי החולים וביחידות ייעודיות, כמו היחידה להפרעות אכילה. ל"ישראל היום" נודע כי משרדי הבריאות והאוצר סיכמו על הקצאת 150 מיליון שקלים לתגבור תחום בריאות הנפש בעקבות הקורונה, אך גם הסכום הזה, פחות משליש מהסכום שהמליצו עליו באיגוד הפסיכיאטריה, לא הועבר עד היום.

מדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כירק 18.8 מיליון שקלים הוקצו לבריאות הנפשבמסגרת התקציב הייעודי למאבק בקורונה. רובם הוקצו לשיקום נכי נפש, כ־3% מהסכום המבוקש. הדו"ח מצא כי רק כ־5% מתקציב משרד הבריאות מוקדשים לתחום בריאות הנפש, לעומת 10% מתקציב הבריאות של מדינות ה־OECD שמוקצה לתחום זה. הנתונים נחשפו לבקשת ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית).

"האזרחים הרבים שנזקקו לשירותי המערכת, ואלו שעוד צפויים להזדקק להם בתום המשבר, עשויים להעלות את רף העומס ואף להוביל לקריסתה", כתבו באיגוד לשר הבריאות ולמנכ"ל המשרד כבר בחודש מרץ. באיגוד עקבו אחרי נתונים מקופות החולים ומבתי החולים וכן מעמותות סיוע כמו ער"ן, וכן אחרי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,שמהם עולה כי 4% מהאוכלוסייה אמרו שבעקבות הקורונה פנו לטיפול נפשי.

הפסיכיאטרים אומרים: "גם אם עברנו בהצלחה את שלב התפשטות המחלה, הרי מגיפת בריאות הנפש טרם הגיעה אל שיאה".

הפסיכיאטרים מעריכים כי העלות הישירה של טיפול בדיכאון ובחרדה נאמדת בכ־3 מיליארד שקלים. לכך נוספות עלויות של טיפול פסיכולוגי למצוקות שנובעות ממשבר כלכלי או משפחתי, והשלכות נוספות של קבוצות שנחשפו לסיכון - כמו אלימות במשפחה, התמכרויות, הפרעות אכילה ועוד. "גם אם עברנו בהצלחה את שלב התפשטות המחלה, הרי מגיפת בריאות הנפש טרם הגיעה אל שיאה", אומרים הפסיכיאטרים.

"אובדנות קשה"

ד"ר נעה רוזנפלד, מנהלת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, דיווחה על עלייה בניסיונות התאבדות אצל בני נוער לאחר הקורונה:"ראינו פה תוך שבועות ספורים שבעה מקרים של בני נוער בני 14 עד 18, חמישה מונשמים ועוד שניים במצב קשה, לאחר שנטלו תרופות בכמות גדולה ומסכנת חיים. הם ניצלו בזכות ערנות של ההורים. זו לא החומרה ולא כמות המקרים שאנחנו רגילים לראות. בדרך כלל רואים מקרה אחד בתקופה. המשפחות של אותם ילדים במצוקה קשה, מפני שקשה למצוא מקומות אשפוז פסיכיאטרי וקשה להגיע לתור לטיפול נפשי בקהילה.

"ילדים ונערים במצוקה כל כך קשה צריכים לקבל טיפול מיידי. חצי שנה לחכות לתור לטיפול נפשי לילדה עם הפרעות אכילה קשות או לילד שרוצה למות? זה לא מספיק".

לדברי ד"ר רוזנפלד, יש קשר בין ניסונות ההתאבדות הרבים לתקופת הקורונה. "רבים מהילדים האלה הרגישו בתקופת הקורונה מבודדים יותר. לכולנו היה יותר קשה בשנה שעברה עלינו, אך מי שהתחילו בנקודה נמוכה יותר, מי שהיו קצת בחרדה או עם הפרעת אכילה או הפרעות חברתיות, אז בטח שמצבם מחמיר".

הדרישות הבסיסיות

הפסיכיאטרים דורשים להעלות את תקציב שירותי בריאות הנפש ל־8% מתקציב הבריאות כך שיתקרב להוצאה של מדינות ה־OECD בתחום זה. נוסף על כך, הם דורשים להוסיף 100 תקני פסיכיאטרים, 350 תקני אחים ואחיות ותקנים לפסיכולוגים, עו"סים ועוד.

"ממשלת ישראל חייבת לדאוג ולטפל גם בבריאות הנפש של אזרחיה. אנו דורשים להקצות 556 מיליון שקלים לפסיכיאטריה הישראלית. סכום זה יאפשר טיפול מקצועי, מהיר ואנושי לאלו שהקורונה פגעה בנפשם. זוהי אחריות לאומית", קורא ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה.

"הנפש סובלת יותר בקורונה, ולא רק 1 חלקי 12 מתקציב המדינה. המדינה נתנה תוספות לקורונה אך לא לנפש. מנשמים או מטושים - לזה אי אפשר להגיד לא, אבל כשזה משהו נפשי אפשר למסמס. לא רואים את המטופלים, הם נכנסים לתור ולהמתנה של חודשים".

ח"כ מיכל וולדיגר: "תחום בריאות הנפש הוא לצערי המוזנח ביותר כבר שנים. המצב הזה הזוי ואי אפשר לשתוק עוד. חסרים כל כך הרבה מענים, לציבור בכללותו ולמתמודדי הנפש בפרט. הגיעה העת לשינוי".

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד מודע לצורך הדחוף בקידום תוכנית לטיפול ברווחה הנפשית בעקבות משבר הקורונה. מנכ"ל המשרד הוביל עבודת מטה, שתוצריה הביאו לתוכנית בהיקף של כ־150 מיליון שקלים. לאור המציאות הפוליטית והיותנו תחת מגבלות תקציב המשכי, פועל המשרד בימים אלו לאישור סופי של התוכנית מול משרד האוצר".

ממשרד האוצר נמסר: "המשרד רואה חשיבות רבה בקידום תחום בריאות הנפש, ובמתן מענה למצוקות שנוצרו עקב המשבר, ולשם כך הקצה במהלך הטיפול במגיפה עשרות מיליוני שקלים. עם זאת, בשלב זה מוצו המקורות שהוקצו לתחום הבריאות במסגרת קופסאות הקורונה. לצערנו, משרד הבריאות מתעכב בצמצום פעילויות שאינן רלוונטיות עוד ובמכירת ציוד עודף שנרכש במסגרת ההתמודדות עם הקורונה, משאבים שהיה אפשר להקצות לטובת הרחבת המענה בתחום בריאות הנפש".