טיפולי השיניים מחפשים שינוי סטיגמה

בשנת 2010 הוכנסו טיפולי השיניים עד גיל 12 לסל הבריאות, בצעד שנקט סגן השר דאז יעקב ליצמן. חמש שנים לאחר מכן, ועם שובו הצפוי של ליצמן לתפקיד, נבחן מה מצב רפואת השיניים בישראל 2015.

על פי הסיכום שנקבע בממשלת נתניהו השנייה, טיפולי השיניים היו אמורים להיכנס בהדרגה לסל הבריאות ולהתרחב לכל שכבות הגיל, אך שרת הבריאות בממשלה הקודמת יעל גרמן בלמה את היוזמה. בתחום של רפואת השיניים, בניגוד לתחומים אחרים ברפואה, ישנה ייחודיות גדולה שמעצימה ומדגישה אולי יותר מכל את הסכנות של רפואה פרטית. רוב הטיפולים, נעשים כיום במרפאות פרטיות, כשגם קופות החולים שמפעילות מרפאות - הן ברובן פרטיות והתשלום לא מתבצע במסגרת הציבורית המסובסדת.

כך למעשה, המחירים פרוצים ולא ניתן לדעת אם המחיר ששולם עבור הטיפול הוא ראוי או מוגזם. בנוסף, וחשוב יותר, העובדה שהטיפול נעשה במסגרת פרטית לא מאפשרת לפקח על איכות הטיפול הרפואי. הכנסת טיפולים לסל הבריאות מאלץ את הרפואה הפרטית להגביר את הפיקוח על הטיפול, בנוסף לבלימת עליות המחירים והגברת התחרות בשוק.

אחת המשימות העומדות לפתחו של שר הבריאות הבא, היא הגברת המודעות בציבור לאפשרות קבלת טיפולי שיניים במסגרת קופות החולים. מסקר שנערך, 70% מהציבור לא מטופל בקופות החולים, בין השאר בגלל הקונספציה שהשתרשה, לפיה טיפולי שיניים במערכת הציבורית הם פחות טובים מהרפואה הפרטית - ולא כך הדבר. עידוד רפואת השיניים הציבורית יכולה לגרום לשינויים בענף ולחסוך כסף רב לציבור, בעיקר עבור משפחות מעוטות יכולת. משתלם ובריא כאחד.