נלחמים במס הוורוד: יוזמה במערכת הבריאות להפחית את המיסוי על מוצרי היגיינה נשית, ובהם מוצרי ספיגה למחזור החודשי ותחבושות לספיגת שתן, זאת באמצעות מספר דרכים, בראשן ביטול המע"מ.
ההוצאה החודשית על תחבושות וטמפונים עשויה לעמוד על 55-15 שקלים בחודש, ועלויות של מוצרי ספיגה לשתן כמו תחתונים או תחבושות יכולות להגיע למאות שקלים. מנתונים שהוצגו במועצה הלאומית לבריאות הקהילה - גוף מומחים המייעץ למשרד הבריאות, צוין כי "יש נשים שללא מוצרים אלו לא יוכלו לצאת מהבית".
אישה ממוצעת נמצאת בווסת כחמישה ימים בחודש, לאורך כארבעה עשורים בחייה, ומשתמשת במוצרי הספיגה בימי הווסת במשך כל שעות היום. במחקר שבו נבדקו נשים אחרי לידה ועד גיל 50 נמצא ששליש מהן סובלות מדליפת שתן ברמות משתנות. מחקר נוסף שנערך בקרב גילי 75-18 הראה כי כמעט מחצית (43%) מהנשים סובלות מדליפת שתן.
דנה ויינברג, מנכ"לית עמותת נשים לגופן, הציגה את הנתונים במועצה ואמרה: "בעמותה נעשית עבודת שטח רבה עם נערות וצעירות בסיכון. מהשטח עולה כי ישנן לא מעט נשים שצריכות לוותר על דברים בסיסיים על מנת לקיים אורח חיים היגייני ולרכוש באופן שוטף מוצרים אלו. במדינת ישראל חסרה תחרות אמיתית בין חברות שמוכרות מוצרי ספיגה, ולכן את השוק מובילים קמעונאים שרשאים לקבוע את המחיר כרצונם. מדובר בסוגיה קהילתית, ונדרש שינוי ראוי בנושא, שיוביל להכרה לאומית בצרכים ובהוצאות הכספיות של נשים.
"אם אישה לא יכולה לרכוש את אותם מוצרי ספיגה, אזי עלולה להיות פגיעה בזכות לתנועה, לתעסוקה ולחינוך. הוצאה זו הנוגעת לנשים אינה מותרות, ויכולה להיות משמעותית. נשים מלכתחילה מרוויחות פחות מגברים, עובדות יותר גם בבית וגם בחוץ, ומהוות את רוב כוח האדם בשכר מינימום", אומרת ויינברג.
במועצה הלאומית לבריאות הקהילה הוצגו כמה אפשרויות להפחתת המחיר על מוצרי היגיינה: קביעת מע"מ אפס על מוצרי ספיגה; פיקוח על מחירי המוצרים; הכנסת המוצרים במנגנון של סל הבריאות, אם הוועדה תשתכנע כי מדובר במוצר רפואי ובהשתתפות עצמית (אם כי גורמים בדיון טענו כי הדבר יגרום ל"מדיקליזציה" של תהליך טבעי, ויהיה קושי למכור את המוצרים דרך הקופות שהיו אחד מהתנאים להכללה בסל).
אפשרות נוספת שעלתה היא לחלק את המוצרים ללא תשלום במסגרות חינוך מסוימות ורווחה, כצעד ראשון לפעולה.
פרופ' אמנון להד, יו"ר המועצה לבריאות הקהילה, אמר בדיון: "כל המוצרים לדליפת שתן הם מוצרים רפואיים לכל דבר, ויש לפנות דרך המערכת הרפואית הרגילה. יש למוצרי ספיגה אלו גם חשיבות בטיחותית מלבד תנועתית. למוצרי הספיגה האחרים יש גם חשיבות רבה, וצריך לפעול להורדת המע"מ שלהם. נדרשת לשם כך חקיקה. נפעל לקידום הנושא בשיתוף המועצה הלאומית לקידום הבריאות ובריאות האישה".
פרופ' רונית אנדוולט, בכירה במשרד הבריאות וחברה במועצה לבריאות הקהילה: "עמדת משרדי הכלכלה והאוצר היא לאפשר תחרות חופשית והימנעות מהכנסה לפיקוח מחירים. יש לבחון דרכים להורדת מחירים של מוצר, אולי על ידי תחרות משמעותית של 3-2 מוצרים שייבחרו, כדי להוריד מחירים. צריך לבחון את האפשרות לסבסוד באמצעות גופים מסוימים".
פרופ' דיאן לוין, מנהלת המחלקה לקידום בריאות בכללית: "הורידו את המס על כיסאות בטיחות כשהיתה הבנה שמדובר במוצר יסוד שהינו הכרחי, והמחירים נהיו סבירים יותר. צריך לבחון את האפשרות לפעול באופן דומה בעניין מוצרי הספיגה".
בסיכום הדיון במועצה צוין כי "יש לקדם נושא זה בשיתוף מועצות אחרות, ולהוציא נייר עמדה משותף שיופנה למשרד הבריאות ולגורמים נוספים". אולם מאז לא נעשה דבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו