משלחת מביה"ח שיבא תל השומר חזרה לאחרונה ממשימה חסרת תקדים בגרמניה. הנציגים סיפקו ייעוץ למערך הרפואי בבית החולים הגדול בברלין, בתחום שבו ישראל למודת ניסיון: התגוננות מפני טילים ותפקוד בשעת חירום.
בשנה האחרונה, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, גבר החשש מפני ירי טילים ארוכי טווח משטח רוסיה לתחומה של גרמניה. התרחישים שהועלו התייחסו לאיום שמגיע מתוך מובלעת רוסית, קלינינגרד שמה, שגובלת במדינות הבלטיות.
על פי דיווחים, טילים בליסטיים שמוחזקים בתחומי עיר הנמל הרוסית, שממוקמת בין פולין לליטא, עלולים להגיע לבירת גרמניה בתוך חמש דקות וחצי בלבד. בעקבות זאת פנתה ממשלת גרמניה לישראל כדי לקבל סיוע ולקדם את מוכנות העורף, בדגש על יכולתם של בתי החולים לתפקד תחת אש.
בתי החולים לא ממוגנים
"גרמניה לא היתה מאוימת ביטחונית ב־80 השנים האחרונות", אומר מי שעמד בראש המשלחת לברלין, יואל הר־אבן, שמכהן כראש החטיבה הבינלאומית לפיתוח משאבים במרכז הרפואי שיבא. "וכך גם נראים בתי החולים בגרמניה. השלטון המקומי מוטרד מאוד מהאפשרות שהמלחמה באוקראינה תצא מכלל שליטה, ומיכולת מסוימת שיש לרוסים לתקוף בשטח המדינה".
לדבריו, בגרמניה נערכים לאפשרות של גלישת הלחימה לשטחה, ומכירים בצורך לשמור על רציפות טיפולית בבתי החולים במקרה כזה. כשהגיעה המשלחת לבית החולים הגדול בברלין היא גילתה, כצפוי, שהוא אינו ממוגן כלל מפני אפשרות של ירי טילים, וכך גם התשתיות. בעוד בישראל כל ילד בגן נאלץ לתרגל כניסה למקלט, העורף הגרמני אינו מכיר התמודדויות כאלה.
מיקום אסטרטגי
בית החולים הגדול בברלין, "שריטה" (charité), שבו כ־23 אלף עובדים, מכיל כ־3,000 מיטות אשפוז. אחד הקמפוסים של בית החולים הברלינאי צמוד לבית הנבחרים הפדרלי, הבונדסטאג, ובמקרה של מתקפה קיים חשש גדול שבית החולים הזה יהיה בסכנה.
"אין בברלין מקומות פריסה חלופיים לתשתיות קריטיות כמו חדרי ניתוח, חדרי טיפול נמרץ או פגיות", הוא מסביר. "אצלנו בישראל התשתיות האלה לא רק קיימות, הן גם ממוגנות כהלכה או שהן נמצאות במרתפים".
הר־אבן מתאר חדר טיפול נמרץ שממוקם בקומה החמישית של בית החולים, ובו חלונות גדולים להכנסת אור. "כשבאים לאמוד סיכונים, מדובר בנקודת תורפה", הוא מבהיר, "שלא לדבר על כך שההגנה על תשתיות חיוניות כגון מים, חמצן ודלק לא נמצאת כלל במודעות של הצוותים הרפואיים".
תוכנית רב־תחומית
בעבר פיקד הר־אבן על המשלחת הישראלית שהקימה את בית החולים הישראלי "כוכב מאיר" באוקראינה. המשלחת כללה גם את תא"ל (מיל') יהודה קטורזה, סמנכ"ל הלוגיסטיקה בשיבא ובעברו ראש מטה פיקוד העורף; הפרמדיק גל דובר, אחראי שעת החירום בבית החולים; רס"ן מפיקוד העורף ונציג של מחלקת IT, שייעץ בתחום הגנה ממתקפת סייבר.
"אין בברלין מקומות פריסה חלופיים לתשתיות כמו חדרי ניתוח, טיפול נמרץ או פגיות. אצלנו בישראל הן ממוגנות כהלכה"
הביקור הישראלי הראשון במדינה התקיים בנובמבר, ולבקשת הגרמנים התנהל בחשאיות. בסיומו המשלחת הציעה תוכנית עבודה לבית החולים, שנגעה לכמה תחומים: מיגון פיזי, הגנה על תשתיות קריטיות ומלאים, בחירת מקומות מוגנים, היערכות הצוות ויצירת גרף ותוכנית תרגול. לצד זאת, הוגשה גם תוכנית הגנה בסייבר. חלק נוסף כולל תרגול משותף של בתי החולים יחד עם גופי חירום וגופי בריאות נוספים בגרמניה.
פרק מרכזי נוסף הוקדש לחוסנם של אנשי הצוות שנדרשים להגיע לעבודה תחת אש. בהיבט זה חלקו המומחים הישראלים מניסיונם, שכולל הקמת מסגרות לימוד לילדים בין כותלי בתי החולים כדי לאפשר לצוות להגיע לעבודה ללא טרדות, לצד משמרות ארוכות יותר בתחום כוח האדם.
"בן לניצול עוזר לגרמנים"
לפני כשבועיים נערך ביקור נוסף בראשות מנהל ביה"ח שיבא תל השומר, פרופ' יצחק קרייס, ובמהלכו נערכה פגישה במשרד קנצלר גרמניה, אולף שולץ. לדברי הר־אבן, לשיתוף הפעולה שנוצר עם ברלין עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על המדינה כולה. "אני מאמין שאחרי הביקור במשרד הקנצלר, המסמך שגיבשנו יוכל להפוך לתוכנית לאומית לבתי החולים בגרמניה לצורך היערכות לאיומי טילים".
אי אפשר להתעלם מהעבר הטעון. קיימת סמליות בכך שישראל נקראת לדגל כדי לייעץ לגרמנים ללמוד איך להגן על עצמם בעת מלחמה.
"אכן, ואנחנו ניגשים לאירוע הזה בכובד ראש, אם בשל הידיעה של מה שהתחולל לפני 80 שנה, ואם משום רצונה של גרמניה להתנקות מפשעיה. פרופ' קרייס הוא בן לשורדי שואה, והוא אמר שאם אבא שלו היה חי - הוא היה מת מעצם הידיעה שהבן שלו מסייע לגרמנים. גם אני, כדור שלישי, בטוח שסבתא שלי היתה מתה. המשלחת הזו היא הוכחה לנצחיות היהודית של צה"ל ושל מדינת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו