למנוע את האסון: עלייה בהיקף התלמידים הנמצאים בסיכון לאובדנות

התאבדות היא סיבת המוות השנייה בהיקפה בקרב בני נוער (הראשונה: תאונות דרכים בקרב הבנים, סרטן אצל הבנות). בשנה האחרונה חלה עלייה תלולה של 43% במספר המטופלים אצל פסיכולוגים חינוכיים בקרב תלמידים המצויים בסיכון גבוה לאובדנות, כך עולה מנתונים של פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית.

הכנסת תקיים הבוקר כנס לקראת היום הבינלאומי למניעת אובדנות, שבו יוצגו נתונים אלה ונוספים.

מספר המתאבדים עומד בממוצע על 372 בשנה, ומספר הניסיונות האובדניים עומד על יותר מ־6,000. ההערכה היא שיש דיווח חסר בנושא זה, כך שבפועל מספר המקרים עלול להיות גדול בכ־30%.

מאז 2013 פועלת בישראל התוכנית הלאומית למניעת אובדנות בהובלת משרד הבריאות. התוכנית פועלת רק בכשליש מהרשויות המקומיות והיא לא הורחבה. ביישובים שבהם פעלה התוכנית נרשמה ירידה של 13% במספר השמים קץ לחייהם, במקומות אחרים נרשמה עלייה של 7%. למרות זאת, בבדיקת מבקר המדינה שנערכה בשנת 2020 התברר שמשרד הבריאות קיצץ בכמחצית את תקציב התוכנית, מ־110  ל־51 מיליון שקלים.

מנתונים של מרכז "אלה", התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, עולה שגברים מהווים 72% מהמתאבדים.

הגיל הממוצע של מתאבדים הוא 42. רק 6% מכלל מי ששמו קץ לחייהם היו בני נוער, הצעירה שבהם בת 15. בקצה השני של סקאלת הגילאים - 7% מהמתאבדים בני 70 ומעלה.

סגנית שר האוצר, ח"כ מיכל וולדיגר, יוזמת הכנס למניעת אובדנות: "הכנס בא אחרי פעילות ארוכה ומעמיקה שלנו ושל העמותות בתחום, לפני ומאחורי הקלעים. אנחנו יושבים וחושבים איך מצמצמים את מקרי האובדנות הכואבים. כל טרגדיה היא עולם ומלואו, חיים שלמים שנגדעים בשל כאב תהומי. ההסתרה וההשתקה לא מסייעות ברוב המקרים. להפך, אם נדע לזהות, להקשיב ולאבחן, נוכל למנוע את האסונות הללו. אמשיך לפעול ללא הפסקה עד למציאת תקציבים, מענקים ופתרונות אשר יסייעו למזער את התופעה הכואבת הזו".