"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ויכוחים בוועדת הבריאות בדבר הארכת תוקפו של "חוק הקורונה הגדול"

החוק מאפשר למדינה לנקוט בצעדים חמורים ביותר, ביניהם סגרים והגבלים על פעילויות ציבוריות • היועצת המשפטית לוועדה מתנגדת להארכה ומבקשת מהממשלה לנקוט בצעדים אחרים • יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "בדברי ההסבר לא הוצגו נתונים אפידמיולוגיים המצדיקים את המהלך"

,עודכן
0השמעה
מחסום באחד הסגרים הקודמים, החוק יאפשר למדינה להחזיר אותם לחיינו, צילום: צילום: אורן בן חקון

הממשלה מבקשת להאריך בשנה נוספת את תוקף "חוק הקורונה הגדול", זאת למרות התנגדות אנשי המקצוע במערכת הבריאות ולמרות מצב התחלואה הנמוך והיציב בישראל מאז אפריל שעבר.

ועדת הבריאות בראשות חבר הכנסת אוריאל בוסו תדון מחר (שני) בשעה תשע בבוקר בבקשה להאריך בשנה נוספת את תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש , הידוע גם בשם "חוק הקורונה הגדול".

החוק קובע תשתית משפטית להטלת הגבלות שונות, חלקן חמורות ביותר. הוא נחקק כהוראת שעה, ותקופת תוקפו הוארכה מספר פעמים. כעת מוצע כאמור להאריך את תקופת תוקפו בשנה נוספת. החוק מאפשר לממשלה להטיל סגרים, להגביל כניסה ויציאה מישראל וביטול פעילויות במרחב הציבורי והפרטי, זאת בכדי להתמודד עם "מצב החירום שנוצר בשל נגיף קורונה".

שוקל להאריך את תוקף "חוק הקורונה הגדול", ח"כ אוריאל בוסו,צילום: אורן בן חקון

החוק, שנחקק ביולי 2020 ,הוא התשתית החקיקתית העיקרית שמקנה לממשלת ישראל את הכלים להתמודדות עם התפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. מכוח החוק מוסמכת הממשלה לקבוע תקנות והגבלות שונות לשם מניעת התפשטות הנגיף. סמכות זו מותנית בהכרזת הממשלה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל הנגיף.

בדברי ההסבר להארכת החוק מנמקת הממשלה את הצורך על ידי מצב התחלואה בעולם ובדאגה הנובעת מהתפשטות מהירה של נגיף הקורונה בסין.

היועצת המשפטית של ועדת הבריאות מסתייגת מהארכת החוק. בחוות הדעת שהעבירה העירה כי "החוק מאפשר לעשות שימוש בסל של כלים שפגיעתם בזכויות היא משמעותית - סגרים, הגבלות על כניסה ויציאה מישראל, הגבלת פעילות של עסקים ומוסדות שונים, הגבלות תו-ירוק, ועוד".
היא המליצה לוועדה לבחון מול גורמי המקצוע במשרד הבריאות מה מצב התחלואה ומה התחזית הצפויה, לבחון האם יש נימוקים שמצדיקים את הארכת תוקף החוק מבחינת הסכנה לבריאות הציבור ועל פי זה לקבל החלטה. עוד הציעה לבחון אם אפשר להסתפק בהארכה רק של חלק מסעיפי החוק או לשקול הארכה לתקופה קצרה יותר מאשר שנה.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "בדברי ההסבר לא הוצגו נתונים אפידמיולוגיים המצדיקים את התשתית הדרקונית, ולא ראיות לתועלת בצעדים, שחלקם פוגעים קשות בזכויות ובבריאות. במקום לנסות לשלוט בציבור, השקעה בתשתית בריאות הציבור תועיל יותר למוכנות בפני המגפה הבאה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר