דו"ח חושף: אחד מכל ארבעה פגים נדבק בזיהום בזמן האשפוז

כרבע מהפגים הקטנים סבלו מזיהומים בעת האשפוז בפגייה: לפי דו"ח של מכון גרטנר מבית החולים שיבא, נרשמה ירידה קלה בשיעור הזיהומים בפגיות בישראל, שעומד על 8.7%. עם זאת, 23% מהפגים הקטנים בשנים 2020-1995 סבלו לפחות מזיהום אחד במהלך האשפוז בפגייה. הנתונים פורסמו לקראת יום הפג שיצויין היום (חמישי) ברחבי העולם.

שיעור גבוה יותר של זיהומים נמצא בקרב תינוקות שנולדו בשבועות היריון 25-23 (50%) או במשקל לידה נמוך מ־750 גר' (48%). מדובר בנתונים שמפורסמים לרגל יום הפג העולמי - להעלאת המודעות לפגים ולמשפחותיהם בכל העולם - המצוין מדי שנה מאז שנת 2011, ב־17 בנובמבר (היום).

פג הוא תינוק שנולד לפני השבוע ה־37 להיריון. היות שהלידה מתבצעת טרם זמנה, גופו, ובפרט מערכת החיסון, טרם התפתחו - ולכן הוא רגיש יותר למחלות ולסיכונים בריאותיים כגון שיתוק מוחין, פיגור שכלי, בעיות ראייה ושמיעה, צהבת וזיהומים שונים - בשל חולשת מערכת החיסון שלהם, לצד משך אשפוז ארוך, חשיפה מוקדמת לטיפולים אנטיביוטיים וחשיפה לטיפולים חודרניים.

בממוצע נולדים כ־15 מיליון פגים בשנה בכל העולם. בישראל נולדים כ־15,000 פגים בשנה - כלומר אחד מכל 10 תינוקות. מתוכם התינוקות שמצבם מאתגר במיוחד הם הפגים הקטנים במיוחד שנולדים במשקל נמוך מ־1.5 ק"ג, שהם פחות מאחוז (0.7%) מהלידות אך מהווים כמעט מחצית (45%) ממקרי תמותת התינוקות וקשורים לכ־15% מהפגיעות ההתפתחותיות החמורות בתינוקות.

הסיבוכים מורכבים

לפי הדו"ח המתייחס לתינוקות שנולדו במשקל נמוך מאוד, בשנת 2020 נולדו 1,213 תינוקות מתחת למשקל של 1.5 ק"ג. מדובר במספר הנמוך ביותר מאז החלה מדידת הנתונים ב־1995. ההערכה היא שהנתונים הנמוכים קשורים לשנת הקורונה. הדו"ח נערך בשיתוף משרד הבריאות והאיגוד לניאונטולוגיה (רפואת פגים).

מהדו"ח עולה כי באותה השנה 164 תינוקות מקרב הפגים הקטנים נפטרו. שיעור התמותה ירד מ־15% בשנת 2016 ל־13.5% ב־2020. 86.5% מהתינוקות שרדו ושוחררו לביתם.

חמישית מההריונות של תינוקות במשקל לידה נמוך (21%) הושגו באמצעות טיפולי פוריות. רבע מהאימהות (26%) היו מעל גיל 35, ומהן 17 אימהות (1.6%) בנות 45 ומעלה.

17% מהנשים שילדו פגים קטנים במיוחד אובחנו עם יתר לחץ דם הריוני, 11% סבלו מסוכרת ו־8% מרעלת היריון. שני שלישים מהאימהות הספיקו לקבל טיפול בסטרואידים להבשלת הריאות של העובר.

לפי הנתונים, 9.4% מהתינוקות אובחנו עם דימום מוחי קשה, כאשר שיעורם עלה מ־7.2% ב־2016. אחד מכל 10 פגים במשקל לידה נמוך סבל ממום מולד, רובם במערכת הלב; 11.3% מהפגים טופלו בחמצן בשל מחלה ריאתית כרונית, ו־84% מהפגים נזקקו לסיוע נשימתי במהלך האשפוז.

נרשמה עלייה בשיעור הפגים שסבלו מתסמונת נשימתית, בשל חוסר התפתחות של הריאות, מ־61% בשנת 2016 ל־65% ב־2020.

הנתונים אינם מספיקים

יו"ר איגוד רופאי הפגים ומנהל מחלקות יילודים ופגייה בבני ציון, פרופ' אריה ריסקין, מסביר כי הירידה בלידת פגים במשקל נמוך היא מגמה עולמית שהחלה בתקופת הקורונה, אך הסיבה לכך אינה ברורה לחלוטין. "פרט לכך, באיגוד רופאי הפגים אנו ממשיכים בתהליכים להורדת שיעור הזיהומים בפגיות", הוא מסביר. "יש שיפור בשיעור הישרדות של תינוקות בגבול החיות, שנולדים בשבועות 24-23, אך אלו תהליכים שלוקחים זמן. המצב בארץ עדיין לא זהה למדינות מערביות, אך אנחנו עובדים על זה מול משרד הבריאות ומקווים להמשיך ולהגדיל את מספר הרופאים בתחום ולשפר את המחשוב והמעקב".

יו"ר ארגון הורים לפגים "למען הפגים בישראל", רומי שחורי: "הפגות לא מסתיימת בשחרור מהפגייה, לא בגיל שנתיים ואולי אף פעם לא. לפגים עלולות להיות בעיות קשב ריכוז, ויסות, אוטיזם, בעיות ראייה, נשימה ועיכול. המניעה של חלקם היא בטיפול בפגייה בסביבה דומה לרחם. לצערי, הדו"ח הזה עוקב רק עשירית מהפגים, בעוד יש פגים רבים במשקלים גבוהים יותר שלא יודעים מה קורה איתם. יש צורך בנתונים רחבים יותר ובפרסום שלהם בזמן אמת, כך שיהיה ניתן לדעת מה מצב הזיהומים בכל פגייה ואם חלילה בחודש מסוים עלתה תמותת פגים מהן הסיבות לכך".