"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מקרה נדיר בישראל: צעירה נטלה אופטלגין - ומתה
בת ה-19 הגיעה לביה"ח וולפסון לאחר החייאה • היא הועברה לטיפול נמרץ ואף חוברה למכשיר אקמו, אך נפטרה כעבור כעשר שעות • הרופא שטיפל בה אמר: "דיכוי של מח עצם זו תופעה שעלולה לקרות במקרים נדירים בעקבות נטילת אופטלגין, אנחנו חושבים שהדיכוי הקשה של מח העצם גרם לכך שכל זיהום קל שבקלים, אפילו משריטה בעור - גרם לזיהום פולשני"
מקרה נדיר של מוות ככל הנראה מנטילת אופטלגין| צילום: יהושע יוסף

מקרה נדיר בישראל: צעירה נטלה אופטלגין - ומתה

בת ה-19 הגיעה לביה"ח וולפסון לאחר החייאה • היא הועברה לטיפול נמרץ ואף חוברה למכשיר אקמו, אך נפטרה כעבור כעשר שעות • הרופא שטיפל בה אמר: "דיכוי של מח עצם זו תופעה שעלולה לקרות במקרים נדירים בעקבות נטילת אופטלגין, אנחנו חושבים שהדיכוי הקשה של מח העצם גרם לכך שכל זיהום קל שבקלים, אפילו משריטה בעור - גרם לזיהום פולשני"

,עודכן
0השמעה

מקרה נדיר של מות צעירה, ככל הנראה לאחר שימוש באופטלגין:נערה בת 19 הגיעה אתמול (שלישי) לביה"ח וולפסון לאחר החייאה, כשהיא במצב קשה. היא הועברה לטיפול נמרץ ואף חוברה למכשיר אקמו המחליף את פעילות הלב והריאות אך נפטרה כעבור כעשר שעות.

הרופאים משערים שהצעירה סבלה מפגיעה במח עצם, שקושרה בעבר באופן נדיר לנטילת אופטלגין. האירוע החריג דווח למשרד הבריאות ופורסם לראשונה בחדשות 13. לפני כעשור אירערצף של שלושה מקריםשל אנשים שאושפזו כשהם בסכנת חיים בשל זיהומים, ובבדיקה נמצא שהם סבלו מדיכוי חמור של ייצור כדוריות דם לבנות, אך לא הייתה להם מחלת רקע אחרת. לאחר מכן התברר ששלושתם נטלו אופטלגין.

מקרה נדיר של מוות בעקבות נטילת תרופה. אילוסטרציה,צילום: Gettyimages

ד"ר אריה סורקוסקי, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בוולפסון, שטיפל בצעירה סיפר: "היא הגיעה עם זיהום מאוד קשה וראינו כבר בהגעה שיש דיכוי קשה של מח העצם שלה. חיפשנו מה יכולות להיות הסיבות לדבר הזה ומצאנו שנטלה אופטלגין, בימים שקדמו לפטירתה. דיכוי של מח עצם זה תופעה שעלולה במקרים נדירים לקרות בעקבות נטילת אופטלגין.

"אנחנו חושבים שהדיכוי הקשה של מח העצם גרם לכך שכל זיהום קל שבקלים, אפילו משריטה בעור גרם לזיהום פולשני. התפתח אצלה זיהום שחדר לכל המערכות וגרם לקריסת מערכות מאוד קשה, ניסינו לתמוך בלב שלה ובריאות אך לצערנו היא נפטרה".

במדינות רבות בעולם ובהן ארה"ב וקנדה, אופטלגין אסור לשימוש בשל תופעת הלוואי הזו, אך לא בישראל. "מה שעצוב בזה שזה בר מניעה ולא אמור לקרות. יש הרבה תרופות אחרות משככות כאבים שניתן לקחת", אומר ד"ר סורקוסקי. "אצלי במחלקה אני משתמש בתרופות אחרות".

בית החולים וולפסון,צילום: דני מרון

בעקבות שלושה מקרי סיבוכים שנגרמו מנטילת אופטלגין ב-2012, משרד הבריאות הקים ועדת בדיקה, אך זו קבעה שאופטלגין ימשיך להימכר בישראל ללא מרשם, והמליצה לחולים כרוניים "להיוועץ ברופא המטפל לפני נטילת משככי כאבים", כהמלצה כללית.

מחברת טבע נמסר: "ראשית, נבקש להשתתף בצערה של המשפחה. המידע היחיד שיש בידנו מקורו מהפרסום בטלוויזיה - כך שבהיעדר מידע רפואי מוסמך ממשרד הבריאות, בית החולים או הרופא המטפל אין באפשרותנו להתייחס עניינית. נבקש להדגיש כי דיפירון, החומר הפעיל באופטלגין, משווק בישראל ובמדינות רבות בעולם במשך עשרות שנים ומיליונים רבים של מטופלים משתמשים בו, בכל שנה, לשיכוך כאבים - ביעילות ובבטיחות. יודגש כי אופטלגין, עומד בדרישות המחמירות של משרד הבריאות, כמו גם של רשויות בריאות מרכזיות אחרות בעולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו