לטיפול שר הבריאות הבא: לרפא את התקציב

כששר הבריאות היוצא, ניצן הורוביץ, נשאל בשלהי הקדנציה שלו מה האתגר הגדול ביותר שמצפה למחליפו, הוא ענה בלי היסוס - הקרבות מול אגף התקציבים באוצר.

בניגוד לשנים עברו, מאז מגיפת הקורונה הפך תיק הבריאות מתיק עם יחסי ציבור גרועים לתיק משמעותי. בין ששרת הבריאות הנכנסת תהיה ח"כ עידית סילמן מהליכוד, לשעבר יו"ר ועדת הבריאות, ובין שהתפקיד יהיה בידי סגן השר לשעבר יואב קיש - האתגר הראשון והמשמעותי שיעמוד לפתחם יהיה משבר שחיקת התקציב.

שחיקת התקציב.הבעיה המשמעותית ביותר במערכת הבריאות היא שחיקת התקציב, שמשפיעה על הקופות, על בתי החולים ועל האזרחים - החל מזמני ההמתנה המתארכים לתורים לרופאים מומחים, ועד לתנאי האשפוז ולתרופה שלא נמצאת בסל התרופות. רק בשבועות האחרונים התפרסם מחקר של מרכז טאוב, שמצא כי סל הבריאות נשחק ב־29 מיליארד שקלים מאז חקיקת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי.

דו"ח שהוכן עבור שר הבריאות על ידי פרופ' מאיר פוגטש מצא חוסר של כ־4 מיליארד שקלים במערכת הבריאות, בעיקר עקב גידול האוכלוסייה והזדקנותה.

הסכמי הרופאים ומאבק המתמחים.הקיצור כרוך גם בהסכם השכר החדש של הרופאים. האחרון, שנחתם ב־2011, לווה בחודשים ארוכים של שביתות, מחאות ואי־שקט במערכת הבריאות. השר החדש יצטרך להיאבק כדי לנצל את ההסכם גם לצורך פתרון בעיות יסוד במערכת הבריאות, כמו מחסור במקצועות מסוימים, התאמת שעות העבודה של הרופאים לסטנדרטים עדכניים, ועומסים.

זמני ההמתנה.נושא דחוף נוסף שזקוק לפתרון הוא זמני ההמתנה לרפואה יועצת, שהפכו בלתי מתקבלים על הדעת. ממצאי סקר מכון ברוקדייל העלו נתון מדאיג, שלפיו אחד מכל שלושה חולים מוותר על טיפול רפואי בשל זמני ההמתנה הארוכים.

יותר משליש מהישראלים נאלצים להמתין חודש ויותר, ואין פלא ש־75% מהציבור סבורים שיש צורך להפעיל קשרים כדי לקבל טיפול טוב ומהיר. בעיית זמני ההמתנה חריפה במיוחד בפריפריה ובמקצועות התפתחות הילד, שבהם יש גם מחסור בכוח אדם.

המלחמה בהשמנה. נדרש יישום דחוף של המלצות משרד הבריאות לאסור פרסום מוצרי מזון מזיקים במדיה שמיועדת לילדים. כמו כן, קיימת הבטחת בחירות אחת שבוודאי תעלה על הפרק בזמן הקרוב, והיא הבטחת ש"ס לבוחריה לבטל את "מס הסוכר" על המשקאות הממותקים. השר החדש יצטרך לייצג את עמדת בריאות הציבור בסוגיה, שלפיה מדובר בצעד לבלימת מגיפת הסוכרת וההשמנה - מגיפות שלא פוסחות גם על ציבור מצביעי ש"ס.

"שלא נידחק לפינה"

נדרש פוקוס מיוחד על שיפור התנאים במחלקות הפנימיות, על יישום דו"ח ועדת טור כספא לתוספת של כ־400 רופאים למחלקות אלו, ועל היערכות ליישום ההנחיה שמ־2025 ייאסר אשפוז של יותר משני חולים בחדר. מערכת הבריאות ניצבת גם בפני מחסור הולך וגדל ברופאים: קצב הגידול בפקולטות לרפואה לא מספק, ושישה מתוך עשרה רופאים הוכשרו בבתי ספר לרפואה בחו"ל. שיעור הרופאים בישראל הוא 3.3 ל־1,000 איש - נמוך מהממוצע במדינות ה־OECD, והוא צפוי עוד להרע, משום ששליש מהרופאים בארץ עברו את גיל 60.

בבתי החולים, שסובלים מגירעונות של 7-6 מיליארד שקלים בשנה, יש צורך דחוף בגיבוש הסכם להוספת מיטות אשפוז. הצורך הוא בתוספת של 400 מיטות אשפוז רק כדי להדביק את הגידול באוכלוסייה, אבל הפערים מעמיקים כשמביאים בחשבון שגם הסכם תוספת המיטות מהשנים 2017-2019 לא יושם במלואו.

סל התרופות.נושא חשוב נוסף הוא הצורך להגדיל את תקציב סל התרופות לאחר שנים של קיפאון, לאור התייקרות הטיפולים ובהתאם לעדכון בתקציב הבריאות.

לפי קואליציית ארגוני החולים, יש צורך לקבוע בחוק שהתוספת השנתית לסל התרופות תעמוד על 1.5% (כ־900 מיליון שקלים במצב הקיים).

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה וסגן יו"ר ההסתדרות הרפואית: "קריטי ששרי הבריאות והאוצר יבואו מאותה המפלגה, כדי שהשיח הכלכלי יהיה סנכרוני ושמערכת הבריאות לא תידחק לשוליים"