אין לנו לאן ללכת

אני נורית, אם לראם בן ה־21 שנמצא במעקב במחלקה אצל פרופ' ויינטראוב או כפי שהוא מכונה בפי כל, מיקי. קשה לנו להיחשף, אבל אין לנו ברירה.

עד עכשיו המחלקה היחידה שטיפלה בילדים חולי סרטן בירושלים היתה בביה"ח הדסה עין כרם. לאורך כל הטיפול שלנו סמכנו על ד"ר מיקי, ויש לנו אמון מלא בו ובכל הצוות המדהים של המחלקה.

הבן שלי התמודד עם הקרנות ועם טיפולים, ועכשיו אנחנו במעקב בכל חצי שנה. זה מטלטל אותנו בכל פעם מחדש. אני אפילו לא יודעת לאן אלך כדי לעשות את הבדיקות. אם יהיה צורך במעקב, אתקשר להתייעץ עם מיקי. רק עליו אנחנו סומכים. אין לנו לאן ללכת. אני שומעת מהורים אחרים שגם בביה"ח שניידר עמוס בצורה מטורפת מכיוון שהורים מירושלים הגיעו לשם. נעשה בדיקות, וכשיהיו תשובות רק מיקי יטפל בנו. גם ליצמן לא מחליף את הרב שלו. אנחנו לא יכולים לסמוך על אף רופא אחר חוץ ממיקי.

הבן שלי נולד בהדסה ואני אוהבת את הדסה. זו רק ההנהלה הנוכחית שאין לי אמון בה. משרד הבריאות נלחם בנו דרך עיתונות מגויסת ויח"צנים, ובעיתונות רומסים את כבודם של הרופאים. ההורים לא רואים ברופאים נוטשים. משרד הבריאות והנהלת הדסה נוטשים רופאים ברמה בינלאומית ומוותרים על הון אנושי יקר שכל כך חסר במדינה שלנו. אני שואלת, למה? הרופאים פעלו רק לפי צו מצפונם ובית המשפט גיבה אותם.

כרגע יש פגיעה קשה בילדים החולים, ששום אזרח במדינה לא יכול להסכים לה. בריאות היא מוצר בסיסי - הממשלה גובה מסים ומחויבת לספק זאת לאזרחיה. למה הורים צריכים לשבות רעב בשנת 2017 כדי לקבל טיפול עבור ילד חולה סרטן?

אנחנו ההורים עדים למסע השמצות כוחני ומתוקשר. אני רוצה להבהיר שהרופאים לא עודדו אותנו לשבות רעב. האוהל הוקם על ידי תרומות הציבור, ומבלי ששום גורם ציבורי יממן אותו. דמם של טובי הרופאים בישראל, שאמורים לקבל פרס ישראל - נשפך בתקשורת.

יש כאן כשל של הדסה ומשרד הבריאות שלא מנע את המשבר. אני המומה ומאוכזבת ששום שר בממשלה לא בא לבקר. כנראה הם רק השרים של הבריאים והעשירים. עצוב לי. שרה נתניהו הגיעה לאוהל והבטיחה להשתדל לעזור, ומעט מדי חברי כנסת באו לבקר.

עם ישראל והנוער הנפלא מגיע ותומך ומחבק את ההורים. זהו משבר קשה בתולדות מערכת הבריאות ברמה הארצית - הנטל על בתי החולים במרכז מטורף. המסרים מהדסה מטלטלים: הם מפרסמים שהרופאים לא מוכנים לגישור, אך בפועל הם ממשיכים לבנות מחלקת השתלות לילדים בבניין שרת, למרות הסיכומים.

הם מסכימים לקבל את הרופאים, אך בעקביות לא מונים את שמם של כל הרופאים וממנים את ראש המחלקה הנוכחי לקבוע במקום מיקי, למרות הסיכומים. לכן אנחנו שובתים רעב. כדי להודיע שאין לנו אמון בהנהלת הדסה. מקווים שבג"ץ יבין זאת, ואנו דורשים לפתוח מחלקה בשערי צדק.

הכותבת היא אמא לצעיר חולה סרטן