"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחדל ההפריה באסותא: "חשד למקרים נוספים, הפעילות סביב מספר עוברים נעצרה"
בבית החולים בראשון לציון בודקים את האירוע שבו שהתגלה כי אישה בהריון נשאה עובר שלא תואם לה ולבן זוגה גנטית • באסותא מודים כי ייתכן שבאירוע מעורבות מטופלות נוספות • הורחבו הבדיקות למקרים שהיו סמוכים ליום שבו אירע המחדל
אישה בהריון (אילוסטרציה) | צילום: Getty Images

מחדל ההפריה באסותא: "חשד למקרים נוספים, הפעילות סביב מספר עוברים נעצרה"

בבית החולים בראשון לציון בודקים את האירוע שבו שהתגלה כי אישה בהריון נשאה עובר שלא תואם לה ולבן זוגה גנטית • באסותא מודים כי ייתכן שבאירוע מעורבות מטופלות נוספות • הורחבו הבדיקות למקרים שהיו סמוכים ליום שבו אירע המחדל

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לאחר שהתגלה כיאישה בהריון נשאה עובר שלא תואם לה ולבן זוגה גנטית, בבית החולים אסותא ראשון לציון חושדים שייתכן כי האירוע קשור למספר מטופלות נוספות. כמו כן, הורחבו את הבדיקות למקרים שהיו סמוכים ליום שבו אירע המחדל.

מאסותא נמסר כי "לאחר מיפוי איתרנו מטופלות שקיימת לגביהן אפשרות (הגם שמדובר בסבירות נמוכה) שהן קשורות לאירוע. עצרנו את כל הפעילות סביב העוברים האלה, וככל שיהיה צורך, נפנה לאותן מטופלות באופן מיידי". מבית החולים נמסר כי "צוות בכיר של היחידה מתמקד בשלב זה בבדיקות מעמיקות של כל המקרים שהיו בטיפול בימים סמוכים: יום השאיבה וההפריה, יום ההקפאה ויום ההפשרה".

טיפולי פוריות, צילום: GettyImages

"למרות שהיחידה עובדת בסטנדרטים גבוהים ועברה בקרות משרד הבריאות, מכון התקנים ובקרות פנימיות ובינלאומיות - חודדו שוב נהלי הפעילות מול היחידה", הבהירו באסותא. "כמו כן, נפתח קו יעודי למטופלות, בו אנו מקיימים שיח עם הפונות, ומספקים מענה ראשוני ושיחת רופא במידת הצורך. יצוין כי אסותא מדווחת למשרד הבריאות בשקיפות על פי הנדרש".

נזכיר שתקלה נדירה שכזו עלולה לקרות הן בתהליך שאיבת הביצית, הן בהפריה במעבדה והן בהחזרת העוברים לגוף. אמנם בכל שלב נדרשים הרופאים וצוות המעבדה לכמה פעולות אימות, אך אלו הן הנקודות המיועדות לפורענות.

"מצער שזה קרה, צריך לעשות הכל שזה לא יקרה", אומר פרופ' שלמה משיח, מי שמכונה "אבי טיפולי הפוריות בישראל". "תקלה כזו זה הסיוט של כולם, של מומחי פוריות, אמבריולוגים (עובדי מעבדות פוריות - מ"י) ושל זוגות. יש זוגות ששואלים אותנו שאלות לגבי הליך הזיהוי. יש זוגות בעיקר דתיים שמשלמים עבור 'השגחה' על ידי עמותות שמשגיחות על העבודה במעבדה, זה זוג עיניים נוסף וזה מוסיף להם לביטחון. אני מקווה שלא תהיה פאניקה גדולה בקרב הזוגות שבטיפולי פוריות".

איך התגלתה הטעות?

הליך של בדיקת רקמות וזיהוי גנטי של העובר לא מתקיים באופן רוטיני בטיפולי פוריות. גם בדיקות אבחון במהלך ההריון כמו מי שפיר או סיסי שליה לא נותנות זיהוי גנטי של העובר, אלא רק את תמונת הכרומוזומים והליקויים בהם. מומחים בתחום מציינים שייתכן שההורים חשדו במשהו ולכן דרשו בדיקה שכזו. אפשרות אחרת היא שבבדיקת מי שפיר התגלה מום גנטי קשה שחייב בירור של מקורו, ואז התגלה כי העובר אינו זהה גנטית להוריו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...