"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בורות בתקציב: 3.7 מיליארד שקלים חסרים למערכת הבריאות
לבקשת השר הורוביץ גובש דו"ח שלפיו בקופות ובבתי החולים קיים חוסר • המשמעות: רפורמות רבות בסכנה • פרופ' אש: "המחסור גדול מהסכום שצוין"
שר הבריאות ניצן הורוביץ | צילום: יוסי זליגר

בורות בתקציב: 3.7 מיליארד שקלים חסרים למערכת הבריאות

לבקשת השר הורוביץ גובש דו"ח שלפיו בקופות ובבתי החולים קיים חוסר • המשמעות: רפורמות רבות בסכנה • פרופ' אש: "המחסור גדול מהסכום שצוין"

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מועצת הבריאות פרסמה דו"ח לבקשתו של השר ניצן הורוביץ, ולפיו קיים חוסר של כ-3.7 מיליארד שקלים בתקציב מערכת הבריאות. תקציב הבריאות הוא השלישי בגובהו אחרי אלה של משרדי הביטחון והחינוך ועומד על כ־54 מיליארד שקלים.

ועדה בראשות פרופ' מאיר פוגטש מאוניברסיטת חיפה, בהשתתפות גורמים בכירים במערכת הבריאות, גיבשה את ההערכה.

לאחר הבדיקה, להערכתם, לקופות החולים נדרשת תוספת של 2.3 מיליארד שקלים, ולבתי החולים נדרשת תוספת של 1.35 מיליארד שקלים.

פגיעה במחלוקות, צילום: יוסי זליגר

התוספת לא כוללת את תחום השיקום, הפסיכיאטריה, הגריאטריה ועלויות כוח אדם, כאשר יחד עם תחומים אלו הסכום הדרוש צפוי לעמוד על 4.5 מיליארד ש'. רפורמות שהועלו ונדרשו, בהן למשל נושא קיצור התורנויות, לא נידונו על ידי הצוות. בין התוספות הנדרשות הוקצה סכום נכבד של מיליארד שקלים שנועד להביא לקיצור התורים לרופאים מומחים בקופות החולים ובכך לשפר את השירות ואת איכות הטיפול. עוד הוצע לתת תקציב בינוי בגובה 250 מיליון שקל לבתי החולים מדי שנה. "נכון שמדובר בסכום של כ־10 מיליון שקל בלבד לכל בית חולים בשנה, אבל זה סכום משמעותי כשהוא נכנס לבסיס התקציב ונותן ודאות לבתי חולים שצריכים להתמודד עם נושא הבינוי", אומרת בכירה במערכת הבריאות שהיתה ממחברי הדו"ח.

"צמצום פערים רבים"

תקציב נוסף לבתי החולים, בסך 50 מיליון שקלים, מיועד לרכש טכנולוגיות חדשות. סכום זהה נועד להכשרת 250 מומחים בשנה בבתי החולים ובקהילה על פי צורכי מערכת הבריאות, כדי להתמודד עם המחסור במומחים בתחומים מסוימים.התוספת הנדרשת מתבססת על מספר רבדים, ובהם השלמת חוסרים וסגירת פערים ועיוותים שקיימים בבסיס התקציב (למשל עדכון של תקציבים הקשורים להזדקנות האוכלוסייה ולפיתוח שירותים בפריפריה).

התקציב נחוץ למכשור בבתי חולים, צילום: גדעון מרקוביץ'

רובד נוסף נוגע להגדרת יעדים לאומיים, לחיזוק המערכת ולצמצום פערים רבים.

כמו כן ממליצים המומחים להכניס לבסיס התקציב כספים נוספים, שניתנים כיום במסגרת "מבחני תמיכה" לקופות החולים כנגד עמידה ביעדים. מדובר בסכום של כ־4 מיליארד שקלים.

פרופ' נחמן אש מנכ"ל משרד הבריאות: "העבודה המקיפה הזו נעשתה כשעוד חשבנו שיהיה תקציב מדינה ועוד טרם הוכרזו הבחירות. המומחים נגעו בהרבה תחומים במערכת הבריאות שבהם יש פערים. המחסור גדול יותר מהסכום שמצויין בהמלצות אבל אין ספק שזה דבר שיקדם את המערכת. התוכנית שמוצעת לא כוללת נושאים של כח אדם כמו הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה או קיצור ההתמחויות. כך שתוספת כזו לא תפתור את כל הבעיות שישנן. וכמובן יהיה חשוב לעקוב שהכסף מושקע במקומות הנכונים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...