יחסוך בדיקות פולשניות: "אף" אלקטרוני הצליח לנבא מחלת לב־טרשתית

מחקר ישראלי: "האף" האלקטרוני הצליח לזהות ולנבא גם מחלת לב־טרשתית. המחקר המשותף למערך הקרדיולוגיה בבית החולים בילינסון בשיתוף עם הטכניון בחן אם ניתן לנבא מחלת לב־טרשתית בבדיקת נשיפה פשוטה ומהירה.

המחקר מהווה הוכחה ראשונה לכך שבדיקת נשיפה באף האלקטרוני עשויה להוות כלי עזר פשוט, מהיר ולא פולשני באבחון מחלת עורקים כלילית טרשתית, ובמקרים מסוימים תוכל לחסוך למטופלים בדיקות פולשניות כמו צנתור או בדיקות שחושפות את המטופלים לקרינה כמו "צנתור וירטואלי".

המחקר השתמש בטכנולוגיית eNose אשר פותחה בטכניון ע"י פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית. עד כה נעשו ניסיונות לאבחן בעזרת האף האלקטרוני מחלות כמו סרטן, מחלות ריאה ומחלות מעי דלקתיות.

במחקר בבילינסון נבדק אם ניתן לזהות או לשלול גם מצב של היצרות בעורקי הלב - טרשת עורקים, בעזרת המכשיר.

"צריך עוד מחקרים"

בחלקו הראשון של המחקר נבדקו כ־60 מטופלים בגילים 80-30 שנים ללא מחלה לבבית ידועה, שפנו למיון בילינסון בעקבות כאבים בחזה. הנבדקים נשפו באף האלקטרוני, ותוצאות בדיקות הנשיפה סווגו בהתאם למצב טרשת העורקים האמיתית של המטופלים כפי שהתגלתה לאחר מכן בצנתור או בצנתור וירטואלי.

על פי תוצאות חלקו הראשון של המחקר נבנו מודלים של השוואה בין שלוש דרגות חומרה של טרשת עורקים: היעדר מחלה טרשתית, נוכחות מחלה טרשתית לא חסימתית, ונוכחות מחלה טרשתית חסימתית.

בשלב השני של המחקר נבדקה יכולת האבחנה של שלושת מצבי טרשת העורקים ב־25 מטופלים נוספים.

תוצאות המחקר הראו שבדיקת הנשיפה הצליחה להפריד נכונה בין מטופלים עם עורקים תקינים לבין מטופלים עם טרשת עורקים ברגישות של 69% ובספציפיות של 67%. מדובר בנתונים ראשוניים מעודדים לגבי יכולת האבחנה והדיוק של המערכת. האף האלקטרוני מזהה חומרים שנוצרים בתהליכי דלקת בגוף. חומרים אלו מופרשים בנשימה ומזוהים באף האלקטרוני כתגובה חשמלית.

המחקר התפרסם בכתב העת Cardiology והוא נערך עם פרופ' חוסאם חאיק וד"ר יואב ברוזה מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון.

ד"ר ענבר נרדי, שיזמה והובילה את המחקר מצד מערך הקרדיולוגיה בבילינסון: "זהו מחקר ראשוני אשר נותן מוטיבציה והצדקה להמשך פיתוחו של האף האלקטרוני - כלי עזר אבחנתי פשוט, מהיר ולא פולשני, אשר הוכיח את יעילותו כעת גם בתחום מחלות הלב וטרשת העורקים".

עוד ציינה כי "זהו מחקר ראשוני שמראה היתכנות לשימוש, ויש צורך במחקרים נוספים. היום אנחנו מתלבטים פעמים רבות אם לשחרר מהמיון בלב שקט אדם שמגיע עם כאב בחזה. עדיין אין לנו כלי מספיק טוב לשלול שמדובר בטרשת עורקים, וצנתור וירטואלי לא תמיד זמין ברמה יומיומית, ומערב חשיפה לקרינה".