על קירות בית החולים שערי צדק שבירושלים נתלו לאחרונה 62 צילומים נדירים, שמרכיבים יחד את ההיסטוריה של המוסד הרפואי מאז ימיו המוקדמים ועד תקופת מלחמת ששת הימים.
את האוצר הצילומי הזה יש לזקוף לזכותו של ד"ר משה (מוריץ) וואלאך (וולך), מייסד בית החולים שרכש ב־1898 את המגרש שעליו נבנה המתחם, שאותו ניהל במשך כ־50 שנה.
וואלאך לא נישא מעולם והקדיש את חייו לרפואה. הוא התגורר בשערי צדק עד יומו האחרון, תחילה בחדר מרווח ובהמשך עבר לחדר צר וקטן שבקומת הכניסה של הבניין.
בקפדנות יקית מעוררת השתאות, אגר ד"ר וואלאך בחדרו שבבית החולים כל מסמך, תצלום, חפץ או תיק רפואי. ארכיון התצלומים שבנה וואלאך הפך כעת לתערוכה מרהיבה - בזכות שיתוף פעולה בין ארכיון יד בן־צבי, בראשות האוצרת ומנהלת המחלקה להיסטוריה חזותית ותיעוד ד"ר נירית שלו כליפא, לבין חברת MyHeritage, שגם איתרה צאצאים של תורמים לבית החולים או של עובדים במקום. כך התברר, למשל, כי סבא רבא־רבא של השחקנית גל גדות, אריה לייב נטקין, היה הרוקח הראשי של בית החולים.
"מטורף מה שהם שמרו שם בבית החולים", מתרגשת האוצרת שלו כליפא, "120 שנים של חיים ירושלמיים מתרכזים בבניין אחד. כבר 20 שנה אני חושבת על התערוכה הזאת. בית החולים הזה הוא עולם מופלא של מרתפים בלתי נגמרים, ובכל ביקור בהם אני מוצאת עוד ועוד אוצרות היסטוריים ותיעודיים שנשמרו שם. ד"ר וואלאך פשוט שמר הכל. אפילו את הפגז שנחת על בית החולים במלחמת ששת הימים שמרו והוא מוצג בתערוכה. נוסף על כך, קיבלנו לידינו אוספים נוספים מאנשים שונים שהיו קשורים לבית החולים והשתמשנו בהם.
"וזה באמת מדהים. בית החולים שכר ממש בתחילת דרכו את הצלם הירושלמי צדוק בסן, והוא תיעד הכל. כל זווית, אלפי תמונות של עבודה רפואית יומיומית בבית החולים ומחוצה לו".
רועי מנדל, מנהל צוות המחקר בחברת MyHeritage, מספר: "בשנים האחרונות השקנו יישומונים לצביעת תמונות, חידוד תמונות ושיפור איכות תמונות, ולכן אנחנו עושים לא מעט שיתופי פעולה עם ארכיונים כדי להוציא לאור מחדש אוספים של תמונות שלא נראו בציבור או שלא נראו מעולם בצבע. אבל התערוכה הזאת באמת מרגשת אותי במיוחד".
"בית החולים נולד ברגע מכריע בתולדות ירושלים", מסבירה שלו כליפא, "במהלך עשרות השנים הראשונות קרו אירועים גדולים, שליטים התחלפו והיו מגיפות ומלחמות בהיקף שמתמצת את קורותיה של העיר".
תה במחלקת הילדים
סביב השולחן - ילדים מאושפזים לצד האחות הראשית, שוועסטער זלמה מאיר. שנייה מימין יושבת בוליסה דאנה; אחת האחיות העומדות, חוה, כתבה על גב התמונה הקדשה לבוליסה הקטנה. בוליסה הפעוטה אומצה על ידי ד"ר וואלאך לאחר שעלתה ארצה מסוריה על גבי גמל, כשהיא חולה ויתומה מאם.
מי הזמין אמבולנס
אמבולנס בחצר בית החולים, בראשית המאה שעברה. הצבעים הם ניחוש על פי בינה דיגיטלית וחקר היסטורי.
דוקטור, תציל אותי
ד"ר משה (מוריץ) וואלאך בצעירותו, זמן קצר לאחר שעלה לירושלים מקלן שבגרמניה.
הוא הקדיש את חייו לרפואה והתגורר בשערי צדק עד יומו האחרון, תחילה בחדר מרווח ובהמשך עבר לחדר צר וקטן בקומת הכניסה של הבניין.
האחות הגדולה
האחות זלמה מאיר תפקדה במשך 50 שנה כאחות הראשית של בית החולים. היא היתה יד ימינו של ד"ר וואלאך, הרופא הראשי ומנהל המוסד. עד שנות ה־30 היתה אחראית להכשרה של צוות בית החולים ולפיקוח עליו, וב־1934 ייסדה את בית הספר לאחיות של שערי צדק. במהלך השנים דבק בה הכינוי "פלורנס נייטינגייל היהודייה".
רוקח מהסרטים
הרוקח הראשון של בית החולים, אריה לייב נטקין, שהוא גם הסבא רבא־רבא של כוכבת הקולנוע גל גדות. אריה היה רוקח נערץ שעבד בבית החולים מאז היווסדו ועד 1911, אז נפטר ממגיפה בהיותו בן 35 בלבד.
סוחבים
חולה נשלף מתוך אמבולנס על ידי הצוות הרפואי, כשהוא נישא על אלונקה אל המשך האשפוז. התמונה צולמה בשנות ה־50, בכניסה מרחוב יפו.
טיפול אישי
אחות במחלקת הנשים של ביה"ח משקה בחלב את אחת המאושפזות.
ניתוח מכל הלב
האחיות מכינות לפעילות את חדר הניתוח של בית החולים, בראשית המאה שעברה.
חלה להחלמה
הרב זכריה פולק, משגיח הכשרות בשערי צדק, מביא חלות ששלחו תלמידי ישיבת בעלז לחיילים הפצועים במהלך מלחמת ששת הימים, יוני 1967.
מלך המזרנים
ניקיון ללא פשרות: כך נראתה מכונת החיטוי של המזרנים.
תרופת רב
הרב אריה לוין מבקר את פצועי מלחמת ששת הימים בבית החולים, 1967.
חלון הזדמנויות
תלמידי ישיבת מרכז הרב ממלאים שקי חול כדי לאטום את חלונות בית החולים בתקופת המתיחות שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים.
קרן שמש משופרת
גג בית החולים הוסב לטובת "אמבטיית שמש", בימים שבהם עוד האמינו כי חשיפה מרובה לשמש מועילה לבריאות.
פרה בחצר
בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה מחסור בחלב, ולכן הוחלט להקים בחצר ביה"ח רפת שהכילה בשיאה 40 פרות. הפרות הובאו למקום מהמושבה הטמפלרית וילהלמה, כדי לספק חלב טרי למאושפזים.
