"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחר שהיה משותק בשתי רגליו, המטופל שב ללכת לאחר טיפול ייחודי

ניר לוי החל ביום בהיר לאבד את יכולת ההליכה • בבית החולים הדסה עין כרם הוא אובחן כחולה בדלקת רב-עצבית חמורה שמובילה להידרדרות מוטורית ועלולה להוביל לשיתוק בכל הגוף • בעזרת הליך חדשני, המכונה "פלזמפרזיס", הוא ניצל מנזקי המחלה ושב לעמוד על רגליו

, עודכן
01xהשמעה
המטופל ניר לוי במהלך תהליך השיקום , דוברות הדסה
המטופל ניר לוי במהלך תהליך השיקום, צילום: דוברות הדסה

אבחון מהיר של מומחי הדסה וטיפול מותאם, הצילו את ניר לוי אשר ביום בהיר איבד את התחושה ברגליו והפסיק ללכת.

הרגע בו קרס ניר לוי בן ה-41 מירושלים היה אירוע מטלטל שלא ציפה לו כלל ושינה את חייו. ״הכל התחיל לפני למעלה מ-8 חודשים, כשתקף אותי קלקול קיבה״, מספר לוי. ״לא ייחסתי לזה המון חשיבות, אבל לאחר מספר ימים התחלתי להרגיש שהשרירים שלי ברגליים ובידיים פחות מתפקדים. חשבתי שהם נתפסו, התהלכתי יותר לאט ופעולות בסיסיות של פתיחת מגירה, צחצוח שיניים ואכילה הפכו פתאום להיות יותר מאתגרות. הייתה לי הדרדרות עקבית, אבל המוח עדיין לא תפס שמשהו גדול קורה"

״הפעולות הכי פשוטות נעשו מורכבות יותר, עד היום בו קרסתי – פשוט התמוטטתי כמו מגדל קלפים ולא הצלחתי לקום" הוא סיפר. "פינו אותי באמבולנס לבית החולים הדסה עין כרם ושם חיי השתנו מקצה לקצה. פתאום באמצע החיים, בשיא הקריירה שלי הפכתי להיות אדם סיעודי. שכבתי במיטה בלי יכולת ללכת ולקום, ממש משותק כשאני מחובר למוניטור ונוזלים. בחדר המיון בבית החולים הדסה שמעתי לראשונה שיש לי חשד למחלה אוטואימונית נדירה ועברתי מספר רב של בדיקות. אז הודיעו לי רשמית שאובחנתי עם מחלה אוטואימונית בשם 'גיליאן-ברה, מדובר בדלקת רב-עצבית חמורה. היינו המומים ומאוד פחדתי שלא אחזור ללכת על הרגליים בחיים״.

ניר לוי יחד עם המרפאת בעיסוק, מיכל תומר,

פרופ׳ מרק גוטקין, נוירולוג בכיר במחלקה לנוירולוגיה, המנהל את התחום הנוירו-מסקולארי ומרפאת ALS בהדסה מתאר: ״מדובר במחלה בה מערכת החיסון תוקפת את מערכת העצבים ההיקפית של הגוף, פוגעת בתפקוד עצבי ועלולה לגרום לשיתוק נרחב בכל הגוף ולפגיעה במערכת התחושתית. במקרים רבים המחלה מופיעה אחרי מחלה זיהומית, כמו דלקת גרון שגרתית או אפילו כמו במקרה של ניר – קלקול קיבה״, מדגיש פרופ׳ גוטקין. ״הסימנים הראשונים הם חולשה בגפיים התחתונות ואחר כך נימול, לעיתים נדירות היא מתחילה מאזור הפנים או בידיים. במרבית המקרים המחלה בדרך כלל מחמירה תוך מספר ימים עד מספר שבועות, וישנם מקרים בהם אנו רואים תוך מספר ימים החמרה מהותית אשר גורמת לשיתוק מאוד משמעותי של הגפיים והסכנה הגדולה היא בשיתוק של שרירי הנשימה.

ניר טופל בהדסה בהליך המכונה "פלזמפרזיס", במהלכו חובר למכונה דרכה נשאב דמו החוצה, הופרד מנוזל הפלזמה המרכיב אותו, והוחזר לגוף ללא אותה פלזמה פגומה. תאי הדם שהוחזרו לגוף ייצרו בתהליך טבעי נוזל פלזמה חדש ובריא, במקום זו שסולקה. לאחר הטיפול מצפה לו דרך ארוכה ומפרכת בהשבת היכולות אותן איבד בעבודת שיקום אינטנסיבית ומלאת נחישות, הן שלו והן של צוות מערך השיקום בהדסה הר הצופים.

״אני רוצה להודות מקרב לב לצוות שטיפל בי והחזיר אותי לאדם שהייתי לפני הטלטלה שעברתי״, אמר ניר בהתרגשות. ״לצוות במיון הדסה עין כרם, לרופאים שנקראו וביצעו את האבחנה של המחלה במקצועיות מרשימה מאד. אין לי ספק שהטיפול המידי והמהיר הוביל לעצירת המחלה ולשיפור עקבי מדי יום. אושפזתי במקום עם צוות הרופאים והאחיות המקצועי, הרגיש והמסור ביותר. השיקום שאני עובר בבית החולים הדסה הר הצופים הוא מדהים וההתקדמות להחלמה מלאה כבר כאן ממש. אני כבר הולך על הרגליים. זו גאווה גדולה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר