אלימות במשפחה 2020-2011: חצי מהנפגעות שאושפזו - מהמגזר הערבי

50% מהנשים שנפגעו מאלימות במשפחה בארץ בעשור האחרון הן מהמגזר הערבי - כך עולה ממחקר מקיף, שנערך בקרב נשים ונערות שהגיעו לאשפוז בעקבות פגיעת טראומה.

במחקר, שנערך במכון גרטנר שבמרכז הרפואי שיבא, נבדקו דפוסי ההיפגעות והטיפול ב־676 נערות ונשים (מגיל 14 ומעלה) - 654 מהן תושבות ישראל ו־22 עובדות זרות או תיירות - שאושפזו בבתי חולים בשנים 2020-2011 בעקבות פציעה הקשורה לאלימות במשפחה.

מדובר ב־41% מתוך 1,637 נערות ונשים שאושפזו בשנים אלו בשל פציעה המוגדרת כללית כאלימות (למעט טרור, תאונות עבודה וכדומה), ולא כולל נשים שהגיעו לבית חולים ללא רוח חיים או שמותן נקבע בזירה. אצל 30% היו פציעות מרובות ביותר מאזור גוף אחד (הפגיעה השכיחה ביותר - בראש ובפנים), 17% מהמאושפזות עברו ניתוח ו־7% שהו בטיפול נמרץ עקב הפגיעה.

"קצה הקרחון"

בקרב המאושפזות קיים, כאמור, ייצוג יתר של נשים מהמגזר הערבי: בעוד הערביות מהוות 20% מאוכלוסיית הנשים בישראל, הרי שבקרב המאושפזות נפגעות האלימות במשפחה הן היוו מחצית בשנים שנסקרו במחקר. ב־2020 עמד שיעור האשפוז בחברה הערבית על 5.8 לכל 100 אלף איש, בהשוואה ל־1.3 נשים לכל 100 אלף איש בחברה היהודית.

האלימות כלפי נשים לא פסחה על נשים הרות: 19% מהנשים שאושפזו עקב אלימות במשפחה היו בהיריון בשעה שנפגעו - 28% מהן מקרב יוצאי אתיופיה ו־25% מהמגזר הערבי. כמו כן, קיים הבדל במאפייני התוקף באוכלוסיות השונות. כך, 14.4% מהנשים הערביות שאושפזו נפגעו על ידי אחיהן, ו־5.6% על ידי אבותיהן. בין העולות מבריה"מ לשעבר, 17% היו אימהות שנפגעו על ידי בניהן.

לדברי ד"ר בלה סביצקי, מחברת הדו"ח, "לפי נתוני ויצו, בישראל חיות כ־200 אלף נשים מוכות. נתוני האשפוז הם רק 'קצה הקרחון' של תופעת האלימות במשפחה. ההיקף האמיתי לא ידוע, בשל חסמים משמעותיים מצד קורבנות, שמונעים דיווח על נסיבות הפציעה או פנייה לגורמים טיפוליים או לרשויות".

עורכי המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, ציינו כי "יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות בסיכון, כמו נשים ערביות ומהגרות, שפגיעות יותר לאלימות בהיעדר תמיכה משפחתית ומשאבים כלכליים".