"החיסיון על תביעות רשלנות רפואית פוגע בכולנו"

בימים האחרונים מתנהל מאבק ציבורי ומשפטי חסר תקדים נגד הסודיות סביב תביעות הרשלנות הרפואית בישראל, המוגשות נגד קופות החולים ובתי החולים בארץ.

המאבק החל בפנייה תקדימית של עו"ד אסף פוזנר לכל ארבע קופות החולים, לבתי החולים ולחברות הביטוח, בדרישה להפסיק לאלתר את הנוהג הקבוע שלהם לדרוש הטלת סודיות מוחלטת על פרסום לציבור ובתקשורת על כל הסכמי הפשרה המתקבלים בתביעות הרשלנות הרפואית בישראל.

את המאבק מובילה עמותת אופק חזרה לחיים, הפועלת למניעת רשלנות רפואית ובטיחות החולה.

מתחייבים שלא להתראיין

על פי הערכות, בישראל מוגשות מדי שנה כ־3,000 תביעות רשלנות רפואית נגד מוסדות הבריאות בארץ. רובן, כ־90 אחוזים, מסתיימות מבלי שמתקבל פסק דין - אלא בהסכם או הסדר פשרה לתשלום פיצויים בין נפגע הרשלנות הרפואית לבית החולים או לקופת החולים, שבהם ניתן, על פי הטענות, הטיפול הרפואי הרשלני.

במסגרת פשרות אלה משולמים מרבית הפיצויים על רשלנות רפואית בארץ, לעיתים גם בסכומים של מאות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים לכל תובע. על פי הערכות, משולמים בישראל כחצי מיליארד שקלים פיצויים על רשלנות רפואית בשנה.

ואולם, הסכמי והסדרי הפשרה בתביעות אלה נחתמים רק לאחר שנפגעי הרשלנות הרפואית חותמים שהם מסכימים לקבל את התנאים של קופות החולים ובתי החולים, שלפיהם הם מתחייבים בחתימתם - כתנאי לקבלת הפיצויים - שלא לפרסם, לא להתראיין ולא לדווח או לספר לאף גורם על הסכם הפשרה ועל הפרשה שבמסגרתה אירעה הרשלנות הרפואית.

כתוצאה מכך, במקרים רבים מאוד גם משרד הבריאות - האחראי לפיקוח על כל בתי החולים וקופות החולים - לא מעודכן בתביעות הרשלנות הרפואית ובפיצויים המשולמים, ואינו חוקר ובודק חלק ניכר ממקרים אלה.

יש לציין כי ההתניה לאיסור הפרסום של הסכמי הפשרה לא נדרשת על ידי בתי החולים שבבעלות משרד הבריאות והמדינה, אלא על ידי קופות החולים, בתי החולים, המרפאות של קופות החולים, בתי החולים הפרטיים ואלה שבבעלות עמותות ציבוריות (כמו בתי החולים של הדסה ושערי צדק בירושלים).

"שימוש כוחני"

בפנייה של עו"ד פוזנר, מבכירי עורכי הדין שמייצגים נפגעי רשלנות רפואית, הוא טוען כי הסכמי הסודיות שנפגעי הרשלנות הרפואית נדרשים לחתום עליהם כתנאי לתשלום הפיצויים גורמים "נזק למשרד הבריאות, שאמור לקבל את מלוא המידע ביחס לרופאים, ומביאים להסתרה והשתקה שפוגעת באפשרות לתחקר אירועים ולהפיק לקחים. זאת על מנת למנוע אירועים עתידיים ולמנוע ביקורת על מוסדות רפואיים בארץ".

עוד טען פוזנר כי הסכמים אלה הם "בלתי סבירים וגורמים נזק לציבור, האמור להיות בעל אפשרות לבקר את מערכת הבריאות - הן באופן ציבורי והן על ידי החלטה לאיזה מוסד רפואי הוא יפנה".

עמיעד טאוב, היו"ר בהתנדבות של עמותת אופק חזרה לחיים, העמותה המרכזית בישראל הנאבקת ברשלנות הרפואית, אמר ל"ישראל היום" כי "הדרך להצלת חיים מתחילה במניעת רשלנות באמצעות שיתוף ידע, הגברת השקיפות ולקיחת אחריות. רשלנות רפואית פוגעת ביותר מ־8,000 בני אדם בשנה. אחד המחדלים הגדולים בתחום בטיחות הטיפול ומניעת רשלנות רפואית, הוא הסכמי ההשתקה המזעזעים, שאינם מאפשרים הפקת לקחים רוחבית ומניעה של מקרים נוספים, זאת בשל הסתרת פרטי המקרים.

"הנטייה הברורה לפשרות נועדה להגן על הפגמים בהתנהלות הפוגעים ובתי החולים, ומתוך חשיבה כלכלית גרידא של חברות הביטוח - המחייבות כדבר שבשגרה את הנפגעים לחתום על הסכמי סודיות, שאוסרים על הנפגעים לפרסם את פרטי המקרה והתקלות.

"כך 'קונים' הגורמים החזקים במערכת הבריאות ובמשק את שתיקתם של החולים הנפגעים והאוכלוסיות המוחלשות ויוצרים את הרשימה הבאה של הנפגעים, באמצעות מניעת היכולת לתחקר, להעביר מידע ולמנוע את האסונות הרפואיים הבאים. מדובר בשימוש כוחני של מוסדות הבריאות בהעמדת דרישות בלתי מתקבלות על הדעת מהנפגעים".

עו"ד פוזנר טרם קיבל תשובה על פנייתו.