"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא להאמין: תבע את חברת הביטוח - ונקרא להתאשפז לחצי שנה

מומחה פסיכיאטרי התנה קביעת אחוזי נכות לנפגע תאונה - באשפוז יום ממושך בבי"ח פסיכיאטרי • בית המשפט דחה את עמדתו וקבע: "לא ניתן לחייב אדם להתאשפז"

,עודכן
דרישה מוגזמת לאישפוז // צילום: GettyImages // דרישה מוגזמת לאישפוז // צילום: GettyImages

בית משפט השלום בתל אביב דחה המלצה של פסיכיאטר, שהתבקש לחוות דעה אם אדם שנפגע בתאונה זכאי גם לפיצוי על פגיעה נפשית, להתנות את קביעת אחוזי הנכות באשפוז פסיכיאטרי בן חצי שנה. בית המשפט קיבל את עמדת התובע וקבע כי אי אפשר לחייב אדם להתאשפז.

התובע, תושב השפלה, נפגע בתאונת דרכים במאי ‭ .2015‬לטענתו, נגרמו לו פגיעות בגוף ובנפש שבעקבותיהן הוא מטופל אצל רופאי קופת החולים וכן אצל פסיכיאטר בבית החולים שיבא. במסגרת התביעה שהגיש נגד חברת הביטוח מונו לו ארבעה מומחים רפואיים מתחומים שונים שקבעו אחוזי נכות שונים, נוסף על פסיכיאטר שמונה על ידי בית משפט לתת חוות דעת פסיכיאטרית.

הפסיכיאטר, אשר בעבר שימש בתפקיד בכיר מאוד באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל, "הציע" כי התובע יאושפז באשפוז יום בבית חולים פסיכיאטרי למשך כמה חודשים כדי לאבחן אם הוא סובל מדיכאון או מהפרעה אחרת. לטענת המומחה, רק אחרי אשפוז זה אפשר יהיה לקבוע אם מגיעים לו אחוזי נכות. לטענתו, הוא לא יכול להמליץ על אחוזי נכות פסיכיאטרית אלא אם כן התובע יאשפז את עצמו באשפוז לצורך הסתכלות וטיפול פסיכיאטרי.

התובע, באמצעות עורכת דינו מאירה זוהר, עתר לבית המשפט והגיש התנגדות. לדבריו, "אם תתקבל הצעת הפסיכיאטר, המשמעות היא שבמשך כל אותם חודשים הוא לא יוכל לחפש עבודה, יצטרך להתנתק ממשפחתו ובעצם לאבד את חירותו".

עו"ד זוהר ביקשה למנות מומחה אחר בטענה כי לא ייתכן שיידרש ממבוטח לוותר על חירותו ולהיעדר מביתו לתקופה כל כך ארוכה. לטענתה, התובע אינו מעוניין להתאשפז והמסמכים שאותם סיפק בהחלט מספיקים לצורך קביעת אחוזי נכות.

חברת הביטוח תמכה בהצעת הפסיכיאטר והתנגדה לבקשת התובע. בית משפט השלום בתל אביב קבע בתום דיון כי אי אפשר לחייב את המבוטח להתאשפז לשם קביעת נכותו, וביקש מאותו מומחה שהמליץ על אשפוז לחוות את דעתו אם ישנה בכל זאת חלופה אחרת לאבחון. לחלופין ביקש בית המשפט מהמומחה להבהיר מדוע אי אפשר לקבוע את שיעור הנכות של התובע בהתאם לתקנות המל"ל, המבוססות על התאמתו הסוציאלית של נפגע וכושרו לעבודה, גם ללא קביעת האבחנה המדויקת של ההפרעה שממנה הוא סובל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר