"טפטוף" הנפגעים הפך לנחשול

זה כחצי עשור חווים אנשי הצוות הרפואי והסעודי בחטיבה האורתופדית באיכילוב את עלייתה של תופעתהפגיעות מאופניים חשמליים.

אם בתחילה היה מדובר במקרים בודדים, כמעט אנקדוטליים, במרוצת השנים הפך "טפטוף" הנפגעים לנחשול, לתופעה רחבת היקף המעסיקה את כולנו: החל ממחלקות המיון לילדים ולמבוגרים ועד מחלקות האשפוז וחדרי הניתוח.

לאט־לאט "התרגלנו" לתופעה כי בכל תורנות ומשמרת,וכמעט בכל נקודת זמן, מאושפזים אצלנו 6-2 נפגעי תאונות אופניים חשמליים. עם זאת חשוב לציין, וזאת גם בהתייחס לסטטיסטיקות הלאומיות המוכנות על ידי מכון גרטנר, כי המספרים שעליהם אנו מדברים מתייחסים בעיקר לחולים שהתאשפזו בבתי החולים עקב הפגיעות, בעוד המספרים האמיתיים גדולים בעשרות מונים, כי יש לכלול גם את הנפגעים המטופלים בחדרי המיון או במוקדי החירום של קופות החולים, שלא נזקקו לאשפוז או לניתוח.

עם השנים ועליית מספר הנפגעים יכולנו גם לשים לב להתפלגות הנפגעים לסוגים שונים, למשל מבחינת קבוצות הנפגעים על פי מאפייני גיל: ילדים (כולל תינוקות בעגלותיהם), צעירים - בעיקר רוכבי האופניים עצמם, וכשהתגברה התופעה - הולכי רגל שהלכו לתומם במדרכה ונפגעו. כשמדובר באנשים מבוגרים או קשישים שנפגעים חומרת הפגיעה עולה וכוללת את כל איברי הגוף. מנעד הפגיעות כולל שברים בגפיים העליונות והתחתונות, וחמור מכך, מבחינה אורתופדית - שברים באגן בחולים קשישים, דבר המוביל לתחלואה ולנכויות מתמשכות.

כמובן, חמורות מכל הן פגיעות הראש, בחלקן קטלניות, דוגמת אלו שחווינו בימים האחרונים, וחלקן תוצאה ישירה של אי חבישת קסדת מגן, יחד עם נסיעה פרועה של חלק מהרוכבים מחד גיסא ונהגים חסרי אחריות מאידך גיסא.

תקצר היריעה מלפרט פתרונות, אבל ברור כי על כל הגורמים, בעיקר גורמי האכיפה, לקחת את הנושא לידיים ולהילחם ללא פשרות לצמצום ולהפסקה של תופעה מיותרת ומדאיגה זו של פגיעות אופניים חשמליים.

פרופסור משה סלעי הוא מנהל חטיבת אורתופדיה בבית החולים איכילוב

הביאה לדפוס: מיטל יסעור בית־אור