בשבת האחרונה נערכה בברמינגהאם הפגנה קיצונית במיוחד. כבר משם הארגון שקיים אותה ניתן היה לנחש שלא נשמע שם מסרים של פיוס: One State Palestine (“פלסטין מדינה אחת"), שסמלו הוא כל שטח ישראל עם דגל פלסטיני. אבל ה“צעדה למען פלסטין" סיפקה כמה פנינים קיצוניות במיוחד, שלוקטו מהשידור המלא בערוץ היוטיוב של יו"ר מפלגת השמאל הקיצוני הבריטית "מפלגת פועלי בריטניה", ג’ורג’ גאלוויי, ע"י ארגון ממרי.
כך, למשל, ד"ר רח’יאנה עלי, נוירולוגית שרצה כנציגה אזורית בבחירות שנערכו במדינה בשנה שעברה והגיעה למקום החמישי במחוז שלה (מתוך 9 מתמודדים) והושעתה מעיסוק ברפואה בעקבות התבטאויות אנטישמיות קיצוניות, בחרה משום מה לדבר על התנגדות להלוואות בריבית והצגתן כתכונה יהודית. “זו צורה של עבדות כלכלית. עכשיו אלו לא ספינות עבדים, אלא נשך וריבית", היא אמרה.
לאחר מכן, היא קראה באופן פומבי לביטול הגדרתו של חמאס כארגון טרור בבריטניה. “חמאס היא תנועת התנגדות לגיטימית, ומאבק חמוש חוקי לפי החוק הבינלאומי". לדבריה, “החוק הבריטי, שנגזל ע"י לוביסטים ישראלים, לא תואם (לזה הבינלאומי)”.
נואם אחר, עמר קאזמי, הכריז כי “הישות הציונית היא סרטן במערב אסיה, שיש להסירו".
Speakers at Birmingham, U.K. “March for Palestine”: Britain Should Use Military Force to “Evacuate” Israelis; Ban on Usury “Not Antisemitic”, Hamas Armed Struggle Is Legitimate - It Should Be De-Proscribed as a Terrorist Organization pic.twitter.com/P4yb1yYp2h
— MEMRI (@MEMRIReports) August 27, 2025
כריס וויליאמסון, חבר פרלמנט לשעבר מטעם מפלגת הלייבור, וכיום סגן יו"ר מפלגת פועלי בריטניה, הציע כי “ישראלים שרוצים להישאר בפלסטין ההיסטורית לאחר פירוק הישות הציונית, יצטרכו לעבור תהליך של דה-ציוניות" – השוואה ישירה לנאצים, שעברו “דה-נאציפיקציה” אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא המשיך והציע להקים בית משפט מיוחד בנוסח משפטי נירנברג למנהיגי ישראל.
אוסמן נור, שהיה אחד הנואמים המרכזיים, אמר שהחות’ים "הראו מנהיגות והשתמשו בהתערבות צבאית כדי לעצור את המיזם הפשיסטי" (כך קוראים פעילים קיצוניים במיוחד למדינת ישראל). הוא המשיך: “למה הפוליטיקאים שלנו לא דורשים התערבות צבאית? היכן הצבא שלנו? יש לנו כוח צבאי. חובתם החוקית למנוע רצח עם. שלחו את הצבאות! שלחו את חילות הים! פרקו את המחסומים! פרקו את חומת האפרטהייד! הכריחו את הישראלים להתפנות מפלסטין! זה לא מעורר מחלוקת”.
העובדה שקולות כאלה קיימים אינה חדשה – אבל כשיש סביבם בועה מספיק גדולה של אנשים שמהנהנים בהסכמה למסרים כאלה, עד כדי כך שהם מאמינים שהם הרוב המוחלט, זו סיבה לדאגה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו