בזמן שבעזה מתלוננים על רעב, משאיות סיוע שנכנסות לרצועה מגיעות לעתים נדירות בלבד ליעדיהן המקוריים, כאשר הרוב המוחלט נשדדות בדרך – באלימות שמאלצת את נהגיהן, הפלסטינים כמובן, לדבר נגד בני עמם.
אתמול עלה באתר Daily Wire של הפרשן הפוליטי היהודי בן שפירו דיווח של הכתבת קאסי עקיבא, עם סרטון שצולם ע"י הצלם ישראל טייטלבאום ובו מרואיינים כ-7 נהגים פלסטינים, הממונים על איסוף הסיוע ממעברי הגבול בין ישראל לרצועה והעברתם ליעדיהם.
“אנשים גורמים לנו, נהגי הסיוע, לחוש כאילו אנחנו גרמנו למלחמה, כאילו אנחנו גרמנו לרעב בעזה, כאילו אנחנו גנבים, כאילו אנחנו דורסים אנשים (בכוונה)”, מספר אחד הנהגים. "יש לנו סרטונים שמוכיחים שאנשים גורמים בעיות. הם מטפסים על מכסה המנוע, אלף מהם, כדי שהנהג לא יכול לראות".
NEW: The Daily Wire went inside Gaza, where we spoke with humanitarian truck drivers who described being attacked and having their trucks looted.
“They break our doors to hit the driver."
WATCH: pic.twitter.com/8bhFc9yH2o
— Kassy Akiva (@KassyAkiva) August 26, 2025
ניתן היה לחשוב שהוא מתכוון לכך שאנשים מנסים לגנוב מהמטען – אבל זה לא הכל: “זה לא רק המטען. המטען יכול ללכת לעזאזל. יש להם כלים כדי לנסות לפרוץ את הדלתות שלנו. הם שוברים את הדלתות להכות את הנהגים". כלומר, אנשים מנסים לכל הפחות לגנוב לא רק מזון למשפחותיהם, אלא אף את המשאיות עצמן, אם לא להרוג את הנהגים על הדרך.
הדברים מדגישים את התמונה הקשה שמצטיירת מדו"ח האו"ם על העברת הסיוע לעזה. נכון לדו"ח של יולי, דיווח הארגון על 1,123 משאיות עזתיות שעליהן הועמסו 14,300 טון סיוע. מתוכן, רק 73 משאיות עם 922 טון הגיעו ליעדיהן. 1,055 משאיות, ו-13,200 טון של חבילות סיוע, נשדדו. ואם זה לא מספיק, הדו"ח מציין, כבדרך אגב, שחלקן של המשאיות "יורטו בכוח על ידי גורמים חמושים", ואחרות "יורטו בשלווה ע"י אנשים רעבים". כן, זה תרגום מדויק והזוי של הטרמינולוגיה שבה משתמש האו"ם, שמסרב לפרסם חלוקה בין כמות הסיוע שנשדדה ע"י חמאס לכמות הסיוע שנשדדה על ידי אנשים "רעבים" (קשה לקבל שאנשים רעבים מסוגלים לשדוד משאית עם מטען שכל אריזה בו שוקלת עשרות קילוגרמים).
נחזור לנהגים: “אין עתיד לעזה. לא נשאר פה עתיד. אין בתים, אין מים, אין מקום לישון, אין אוכל”, מספר נהג אחד. "חצי מהסיוע ניזוק בשמש. החצי השני נמכר ע"י גנבים וסוחרים". לשאלת המראיין (שנשאר אנונימי) כיצד הם תופשים את ישראל, הם עונים: "כאנשים, (היהודים) מתייחסים אלינו יפה, מלחמה או לא. כעם וכמדינה. אליי התייחסו בחמלה. חייתי ועבדתי שם שנתיים לפני המלחמה. הם התייחסו אלינו טוב יותר מ-48 מדינות ערב. הבוס שלי סמך עלי לחלוטין".
עם זאת, כשהם נשאלים מי הם רוצים שישלוט בעזה הם מסרבים לבגוד בחמאס, ואומרים שלא איכפת להם מי כל עוד יתנו להם לצאת ולהיכנס לעבודה בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו