"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה יש לפרו-פלסטינים נגד נחלים בישראל?

מסבירן אנטי-ישראלי ניסה להאשים את ישראל בכך שכל דבר שהיא עושה הוא כדי לבצע טיהור אתני של פלסטינים – רק שהוא מצא דרך מאוד מוזרה לעשות זאת

,עודכן
0השמעה
נחל יהודיה זורם לכנרת. צילום: גיל אליהו, ג'יני

כמה נחלים יש בישראל? כנראה יותר מדי, אם תשאלו את ד"ר אלונסו גוּרְמֶנְדי דוּנְקֶלְבֶּרְג, מרצה בבית הספר לכלכלה בלונדון – אחד המוסדות היוקרתיים ביותר בעולם. הדוקטור לזכויות אדם ופוליטיקה, שדובר שלוש שפות (אנגלית, ספרדית ופורטוגזית) ומתחזק חשבון X עם 140,000 עוקבים, לא יודע להשתמש באינטרנט כדי למצוא תרגום למילים בשפות שהוא לא דובר.

הכל התחיל בניסיון שלו להגיב לציוץ של המסבירן הישראלי חנניה נפתלי, המתחזקערוץ יוטיוב עם יותר מחצי מיליון מנויים. נפתלי צייץ בשבוע שעבר תמונה שמיועדת להדגים את הפרדוקס שבכינוי "מדינת אפרטהייד" המוצמד לישראל, בזמן ש-21% מאוכלוסייתה ערבים, בעוד 0% מאוכלוסיית עזה והרשות הפלסטינית יהודים.

Yet they call Israel the apartheid state? Make it make sense.pic.twitter.com/G0scaNNXOq

— Hananya Naftali (@HananyaNaftali)August 20, 2025

ספוילר: ההסבר של גורמנדי להבדלי האוכלוסייה הוא ניסיון ישראלי "לכלוא" את הפלסטינים בשטח שממנו לא יוכלו לחזור לבתיהם ולשדותם בישראל. אלא שכחלק מההסבר הזה הוא סיפק את הפנינים הבאות:

“האזורים הללו (הלא מיושבים שאליהם חדרו פלסטינים) לא היו מושכים להתיישבות רגילה – עם הטפטוף המתמיד של ‘מסתננים’ שרצו לזרוע שדות שהיו פעם שייכים להם וכעת ‘השתייכו’ להתנחלויות יהודיות. לכן יצרה (ישראל) את הנח"ל – ראשי תיבות של ‘נוער חלוצי לוחם’, זרוע פרא-צבאית של צה"ל שאיפשרה לצעירים ישראלים לבצע את שירותם הצבאי באמצעות ייסוד התנחלויות באדמות החזית שנכבשו לאחרונה בסמוך לעזה".

כאן מגיע הטוויסט, להסבר שעד כה דווקא נושא בחובו לא מעט אמת היסטורית (אם כי הוא מתעלם לחלוטין מכך שרוב המסתננים באו לגנוב, לשדוד ולרצוח, ולא לעבד שדות): “ההתנחלויות בסגנון-בסיסי-צבא הללו פזורות בכל מקום סביב עזה, מפני שהן נבנו כחומה שתשמור על הפלסטינים שעברו טיהור אתני מחזרה לאדמותיהם הגנובות". לציוץ הזה צורף צילום מסך של מקומות עם המילה "נחל" בשם סביב רצועת עזה, כגון נחל ברור, נחל רוחמה, נחל בוטה, נחל גרר ועוד מספר נקודות שהיו צפופות מכדי ששמותיהן יופיעו במפה.

These military-base-type settlements are everywhere around Gaza because they were built as a wall to keep ethnically cleansed Palestinians from returning to their stolen lands. And they did this through force, similarly to how Israeli settlers act today in the West Bankpic.twitter.com/9qBc1I8uVt

— Alonso Gurmendi (@Alonso_GD)August 23, 2025

אם אתם שואלים את עצמכם למה לא שמעתם על היישובים/בסיסי צבע האלה – זה מפני שהם לא קיימים. כל המקומות הללו הם נחלים במובן של ערוצי קרקע נמוכה שבהם זורמים לפעמים מים. האקדמאי הקיש שאם נח"ל היתה תנועת התיישבות, כל מקום שנקרא כך הוא התנחלות כובשת שנועדה לנשל את הפלסטינים המסכנים מאדמתם הקדושה.

כמובן שמאות מגיבים ישראלים מיהרו להתענג על הטעות המבדרת, אם כי אף אחד מהתיקונים לא גרם לגורמנדי לפרסם תיקון או התנצלות על אי ההבנה שנבעה מניסיון להנדס את ההיסטוריה.

הטעות הזו היא שיעור מאלף בסכנה של הסקת מסקנות מידע חלקי בלבד. כולנו נוטים לעשות זאת לפעמים – אבל כשמדובר במלחמה על התודעה, לא כדאי לטעות, אפילו לא טעות מצחיקה כזו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר