"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נחשף: כך עיוות האו"ם את נתוני ה"רעב" בעזה
דו"ח האו"ם הטוען לרעב קיצוני בעזה מבוסס על נתונים חלקיים, תוך התעלמות מכל מה שלא תורם לנרטיב
תושבי עזה עם חבילות סיוע. צילום: אי.אף.פי

נחשף: כך עיוות האו"ם את נתוני ה"רעב" בעזה

דו"ח האו"ם הטוען לרעב קיצוני בעזה מבוסס על נתונים חלקיים, תוך התעלמות מכל מה שלא תורם לנרטיב

יאיר מור
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

15% - זה השיעור המינימלי של ילדים בתת-משקל חמור להכרזה על רעב, לפי הגדרות IPC, הארגון הבינלאומי שהכריז על מצב כזה בעזה בתחילת החודש. אלא שכעת נראה שהארגון שיחק עם המספרים רק כדי להגיע לשיעור הזה.

לפי סאלו אייזנברג מ-Honest Reporting, הדו"ח של IPC כולל נתוני היקפי זרוע של ילדים מעזה, כאשר הטבלה מחשבת ממוצעים של 5 מאגרי מידע שונים. עם זאת,דו"ח Global Nutrition Cluster, ארגון שווייצרי שנאבק בתת-תזונה ברחבי העולם, שכולל את אותם נתונים, מראה שקיימים כמה מאגרים נוספים של נתונים מקבילים, שמשנים את התמונה.

לעומת 7,127 הילדים שמכסים המאגרים שהופיעו בדוח IPC, הדו"ח המקורי כולל 15,749 ילדים, ששיעור אלה מתוכם שהיקפי הזרועות שלהם ומשקלם מעידים על תת-תזונה חמורה עומד על 12.2% - כלומר לא מספיק כדי להכריז על רעב.

טענה נוספת שעולה בדוח היא ששיעור הילדים עם סמני תת-תזונה עלה מהמחצית הראשונה של יולי למחצית השנייה. לפי המאגרים בדו"ח המלא, כולל זה של אורנ"א, הכיוון היה דווקא הפוך.

נתון אחר, שאותו דווקא אפשר להסביר בקלות, הוא צפי המוות מתת-תזונה. IPC טוען לצפי של 200 מקרי מוות מדי יום מרעב ברצועה, בעוד חמאס עצמו טוען שפחות מ-300 איש מתו מרעב מאז 7.10.2023 – כלומר שיעור אפסי מהצפי של IPC. אלא שכאן מדובר על נתוני עבר לעומת צפי לעתיד בדו"ח שמשמש אזהרה למה שיקרה אם לא יסופק עוד סיוע לתושבי הרצועה. לכן, למרות שמדובר בנסיקה מספרית קיצונית, אפשר לטעון שיש כאן מעט היגיון בנתונים הלא תואמים.

ממצא מעניין במיוחד של אייזנברג נוגע לאלה שכתבו את הדו"ח. כך, למשל, אנדי סיל, חבר IPC, טען כבר ב-23 באוקטובר 2023, עוד לפני שכבשנו ולו רבע מרצועת עזה, שישראל מבצעת רצח עם בעזתים.

מדינת ישראל עצמהפרסמה בסוף השבוע תגובהלדו"ח, שבה היא מציינת באופן כללי את הנתונים שמביא אייזנברג בשרשור שלו, והוסיפה כי הנתונים הללו נאספו לפני ההתגברות המאסיבית בהעברת הסיוע לתושבי הרצועה. אך לאו"ם זה לא מפריע להמשיך להפיץ את השקר לפיו ישראל מרעיבה את תושבי עזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...