קרב היוטיוברים הישראלים: היהודי העיראקי נגד הערבי ה"פלסטיני"

בשבוע שעבר העלה יוצר הווידאו הערבי שריף ספדי (כלומר צְפתי), המגדיר את עצמו פלסטיני למרות היותו אזרח ישראלי,סרטוןבו הוא מנסה לטעון שיהודים שהגיעו ממדינות ערב שייכים אליהן, ולא לישראל – טענה נפוצה בפרופוגנדה האיראנית-פלסטינית.

בין היתר, טען ספדי בסרטון כי “היהודים האשכנזים שבאו מאירופה הם אלו שקראו ליהודים שבאו ממדינות ערב ‘מזרחי’. הם קראו לכם ‘מזרחי’ גם כדי להפשיט מכם את זהותכם הערבית. חייתם בלבנט ואתם ‘ילידיים’ ללבנט, בדיוק כמו כל ערבי אחר. אני מציע לכם לחזור לזהותכם הערבית ולחזור לשורשיכם".

יוצר הווידאו טל אורַן, מפעיל ערוץ היוטיוב The Traveling Clatt והחשבונות-Tal in the Holy Land ברשתות שבבעלות מטא (פייסבוק ואינסטגרם), החליט לענות לספדי והעלה סרטון תגובה:

אורן, יהודי עיראקי במוצאו, מופיע בסרטון עם כאפייה, והוא אומר: “לשריף יש בעיה: הוא אוהב לייפות את האמת אודות מה שאירע באיזור הזה. הוא, כמו ערבים רבים אחרים, אוהבים להעמיד פנים ש’חיינו בשלום’ עם הערבים והיינו פשוט ‘ערבים יהודים’".

כדי לסתור את הטענה, הוא מתחיל בהצגת תמונה של סבו, עזרא, שנולד וגדל בבגדד, עד שבפארהוד, בתחילת יוני 1941, “ערבים איסלאמים נאצים" כהגדרתו טבחו 181 יהודים, ובזזו 1,800 בתי יהודים. “אז הבין סבא עזרה שהוא באמת ערבי", אומר אורן.

אלא שהוא מודה שעבור פעילי הסברה פלסטינים, “מקרה יחיד של טרוריזם" לא מספיק להוכיח את הנקודה, ולכן מביא דוגמאות נוספות מההיסטוריה, בסדר כרונולוגי הפוך, מימי מוחמד ועד פוגרומים מוסלמים בשנה שלפני הקמת המדינה.

“אתה רואה, שריף? אני לא צריך להמציא את ההיסטוריה. כפי שאתה אוהב למחוק את מה ש’הערבים היהודים’ עברו, אני אוהב לשאת את התואר ‘יהודי מזרחי’, ולא חשוב מי הגדיר אותי כך, כאות כבוד, מפני שאני יודע את ההיסטוריה שלי".

הוא ממשיך: “כפי שאני יודע שלצעיף הזה אין שום קשר לפלסטין, והיא נובעת מהעיר העיראקית קופא, הידועה כעיר המסופוטמית שְמַגְך, איני צריך לשלול את ההיסטוריה הפלסטינית, ההיסטוריה שלך, ולדעת שיש לכם קשר אמתי מאוד לארץ הזו, כדי להבהיר את הנקודה שלי: המשפחה שלי הוגלתה ע"י ערבים מוסלמים, ובמשך שלושה דורות חיה תחת דיכוי של החברה הערבית-מוסלמית.

נציין כי הסקירה ההיסטורית שמציג אורן נכתבה כנראה ע"י בינה מלאכותית, משום שהיא מכילה טעויות רבות. כך, למשל, הוא מציין את "טבח קהיר הרביעי", למרות שפרעות קהיר ואלכסנדריה ב-1945 לא מוגדרות בשם זה בשום מקור היסטורי; מזכיר ביזה של רכוש יהודי בנגאזי ב-1942, שנה שבה נשלטה העיר תחילה ע"י הבריטים ולאחר מכן ע"י האיטלקים הפשיסטים; מזכיר גירוש של יהודים מתימן ב-1676, כשהוא מתכוון כנראה לזה שאירע ב-1776; מזכיר איסלום בכפייה של יהודי תוניסיה ב-1145, כאשר בפועל הכוונה כנראה לאירוע דומה באותה שנה בסהרה (כיום מרוקו); מדבר על טלאי צהוב שנכפה על היהודים לעטות מ-822, כאשר בפועל באותן שנים מדובר היה על חגורה צהובה (אך מאוחר יותר נוסף גם טלאי, לא צהוב); ומזכיר גירוש של יהודים מירושלים ב-638, כאשר בפועל הכיבוש המוסלמי הראשון של ירושלים היה הפעם הראשונה זה מאות שנים שליהודים הותר לשוב לעיר. בנוסף, הוא שוכח להזכיר את הג’יזיה ששילמו יהודים במדינות האסלאם החל מ-634 בערך ועד לעלייה לישראל.