אני שומרת על אמא, אתה שומר עליי?

רס"מ שרון זוהר ז"ל נפל לאחר שנולדו לו בת מישר ובן עומר. כשנפל הייתה רעייתו מור בחודש השלישי להריונה. בתו השלישית אורי נולדה לאחר מותו. עתה, כותבת לו בתו רב"ט מישר, מדריכת קליעה בחטיבת כפיר.

היי אבא שלי,

זו שוב אני.

התגעגעתי אלייך, אתה חסר לי כל כך.

עבר הרבה זמן מאז התראינו בפעם האחרונה. גדלתי המון.

אני כבר חיילת, אני מחליפה אותך אבא.

אני שומרת על אמא עכשיו, ועל האחים שלי.

ואתה, אתה שומר עליי?

כבר 11 שנים ארוכות שלא חיבקת אותי אבא.

11 שנים שיום הזיכרון קיבל משמעות אחרת עבורי.

את יום הזיכרון הייתי אמורה להעביר בבית העלמין הצבאי, לצד חלקת הקבר הפרטית שלך.

הפעם, לבושה במדי הזית שכל כך אהבת, מדבקת יום הזיכרון ופרחים בכף ידי.

זה עדיין מוזר לכולנו שיש מדים בכל פינה בבית, המדים שלי ולא שלך.

אני מקווה שאתה גאה בי, אבא.

הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מדמיינת אותך כאן איתי.

הלוואי והיית יכול להרים אליי טלפון מידי פעם, שנדבר קצת. או אולי לקפוץ לכאן ולבקר אותי, נצטלם יחד שנינו על מדים.

כן, גם אני רוצה שיהיה לי סלפי עם אבא.

גם אני רוצה לשמוע אותך צוחק מהבדיחות שלי ואומר לי ״אני אוהב אותך״ בחזרה.

גם אני רוצה לא להתגעגע אלייך בכל יום, להביט בתמונות הישנות כדי להיזכר בך.

אני רוצה, אבל אתה לא כאן.

והחיים ממשיכים גם בלעדייך, אבא. אנחנו נמצאים במרוץ אינסופי סביב הזמן, מנסים לנצל כל רגע.

לצד העצב הגדול, בחרנו בחיים.

תזכור, אתה תמיד איתי בלב, כי אין מקום רחוק מידי.

אבא, אתה חרוט על זרועי לנצח.

אני אוהבת אותך מלאך שלי, עד גן עדן ובחזרה.