בתגובה לשיגור הרקטות: צה"ל תקף תשתיות טרור של חמאס ברצועת עזה

טנקים וכלי טיס של צה"ל תקפו הלילה (ראשון) יעדי טרור ותשתיות תת קרקעיות של ארגון חמאס ברצועת עזה, בתגובה לשיגור שתי רקטות מוקדם יותר הלילה מהרצועה לעבר ישראל.

בהודעת דובר צה"ל נמסר: "מטוסי קרב, מסוקי קרב וטנקים של צה״ל תקפו לפני זמן קצר תשתית תת-קרקעית ועמדות צבאיות של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה. התקיפה בוצעה בתגובה לירי הרקטות משטח רצועת עזה לשטח ישראל הלילה. 

צה״ל מקיים הערכת מצב שוטפת ופועל בתקיפות ונחישות כנגד כל ניסיון לפעילות טרור כנגד אזרחי מדינת ישראל והפרת ריבונותה".

מוקדם יותר הלילה שוגרו שתי רקטות מהרצועה לעבר מרכז הארץ - שלא גרמו לנזק או לנפגעים בגוף. מצה"ל נמסר כי זוהו שני שיגורים משטח רצועת עזה לישראל, כאשר שיגור אחד לא הפעיל התרעה במרחב אשדוד, והשני הפעיל התרעות במרחב העיר ובמרחב השפלה - כמו כן נורו מיירטים לעבר הרקטות. חלקים מהמיירטים נפלו באזור העיר בת ים. מארגון איחוד הצלה נמסר בעקבות האירוע כי שלושה אנשים טופלו על ידי מתנדבי הארגון לאחר שלקו בהתקף חרדה בערים חולון, בת ים ואשדוד.

יש לציין כי מערך כיפת ברזל היה בכוננות גבוהה בשבוע האחרון, לקראת ציון יום השנה לחיסולו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהאא אבו אל-עטא, שחוסל לפני שנה לאחר שהיה אחראי על סדרת שיגורי רקטות לעבר ישראל. לאחר החיסול, פתח ארגון הטרור בסדרת שיגורי רקטות שהובילה למבצע "חגורה שחורה" ברצועת עזה. 

אבו אל-עטא היה מפקד הגזרה הצפונית של ארגון הטרור ברצועת עזה, אך נחשב לאחד שלא נשמע להנהגת הארגון והוביל קו קיצוני בתיאום עם איראן. אל-עטא, נולד בשכונת שג'אעיה בעזה ב-25 בנובמבר 1977. הוא למד בשכנות מגוריו ולמד סוציולוגיה באוניברסיטה. היה נשוי אב לחמישה. הוא הצטרף בגיל צעיר לג'יהאד האיסלאמי, בסוף שנות ה-90, אבל הצליח לחמוק מידיה של ישראל ולא נעצר או נכלא מעולם. במהלך השנים צבר ידע וניסיון בטרור במהלך שהותו בסוריה ועסק פעיל הטרור הבכיר בפיתוח יכולות התקפיות מגוונות נגד ישראל, כולל אימון של כוחות רגליים וכוחות מיוחדים. אל עטא הוביל כמה סבבי הסלמה ומלחמות ברצועת עזה בעצמו, בהיותו מפקד שטח. לפי כלי תקשורת ערביים, הבכיר בג'יהאד עבר שלושה ניסיונות התנקשות שהאחרון בהם היה ב-2014, בזמן מבצע צוק איתן.

בצה"ל ציינו כי הוא הוביל מספר רב של פעולות טרור, ביניהם פיגוע חדירה במעבר ארז ב-2008, פיגוע חדירה באזור נחל עוז שבו נרצחו שני ישראלים, הנחת מטענים וצליפה על גדר המערכת, גו גם פיגועים שיצאו לדרך בעקבות נטרול מנהרת טרור של הארגון באוקטובר 2017. 

לחיסולו של אל-עטא קדמו הכנות מדוקדקות ודיונים בצמרת מערכת הביטחון, לאחר שהתברר כי הוא גורם מפתח המערער את היציבות הביטחונית בדרום, ואחראי לאחוזים ניכרים מהירי לעבר ישראל באותה התקופה. בישראל ניסו לעצור את פעולות הטרור שהוביל בדרכים דיפלומטיות, לרבות פרסום שמו בכלי התקשורת טרם ההתנקשות בו, אך דבר לא הניא אותו מלהמשיך בפעולותיו. 

החיסול - והסיבות האחרות

כאמור, לרגל יום השנה, שחל היום, נערך צה"ל לאפשרות שנאמניו של אל-עטא ינסו לציין את היום בירי לעבר שטח ישראל. לנוכח זאת עיבה צה"ל את פריסת סוללות כיפת ברזל בדרום הארץ, ובאוגדת עזה נערכים לאפשרות של אירועים חריגים, אם כי בשלב זה לא הוחלט על סגירת צירים במרחב העוטף ולא ננקטו צעדים משמעותיים נוספים. 

האפשרות להסלמה בדרום הארץ ביום השנה לחיסולו של אבו אל-עטא נדונה במערכת הביטחון כבר שבועות רבים. מלבד יום השנה, בנקודת הזמן הזו יש כמה נסיבות המצטרפות זו לזו ומגבירות את האפשרות להיווצרות דינמיקה של הסלמה. בראש כל אלה אפשר להצביע על המצב ההומניטרי ההולך ומחריף ברצועת עזה בצל המשבר הרפואי והכלכלי.

מנתוני הפלשתינים עולה כי ברבעון האחרון נרשמו 49.1 אחוזי אבטלה ברצועת עזה, לעומת 45.5 ברבעון שקדם לו. בקרב הצעירים בני 29-15 שיעור האבטלה עומד על 69.9 אחוזים. ההערכה היא שככל שהמצב יחריף, כך שיעור האבטלה ברצועה יתקרב ל־60 אחוזים.

אכזבה בחמאס

בניגוד לגל הראשון של הקורונה, אז אובחנו ברצועת עזה כמה עשרות חולים בלבד, בגל השני מדובר כבר על אלפי חולים, עשרות בודדות מהם בלבד במצב קשה. מערכת הבריאות בעזה השתפרה בהכנותיה לקראת הגל השני של הקורונה, וברצועה יש כ־170 מכונות הנשמה בהשוואה ל־96 בגל הקודם. כמו כן, אם בגל הקודם היתה ברצועה יכולת לבצע 186 בדיקות ביום, היום יכולים העזתים לבצע כ־2,000 בדיקות ביום. 

המשבר הכלכלי הגדול בעולם משפיע גם על הקשב של מדינות העולם למצב ההומניטרי ברצועה, שגם כך לא היה גבוה קודם לכן. מעבר לכך, גם הרשות הפלשתינית אינה מעבירה כסף לרצועה, והחמאס מצידו מצמצם מאוד את היכולת להיכנס ולצאת מהרצועה כדי שלא להפיץ את נגיף הקורונה בקרב תושביה. 

בצמרת חמאס מאוכזבים מאוד גם מהעובדה שהקטארים התחייבו להעביר כסף לחודשיים הקרובים בלבד, ומהעובדה שאין התקדמות משמעותית במאמצי ההסדרה מול ישראל. לכל אלו יש להוסיף את גילוי המנהרה בגבול הרצועה לפני כמה שבועות, שהיתה חריגה בעומקה, ונועדה, אולי, לאתגר את המכשול התת־קרקעי שהציבה ישראל ושבנייתו צפויה להסתיים בחודש מרץ הקרוב. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו