ביפו משוכנעים: זה לא גל האלימות האחרון

יממה לאחר האירועים האלימים ביפו ואין זכר למה שהתרחש כאן. מצלמות במעגל סגור שבורות על הבתים ובסמטאות הסמוכות למוקד המהומות, הן היחידות המעידות על המהומה שהתרחשה כאן. דיירי הרחוב מודים בפנינו, "גם ככה הן אף פעם לא עובדות".

יפו פתוחה בחלקה נוכח צום הרמדאן. חלק יגידו לנו כאן שהרעב הגדול עושה אנשים עצבניים ואנשי הפלג הצפוני יודעים לתדלק את העניין. אחרים מבטיחים לנו שזה היה בלגן של לילה אחד ויפו תחזור להיות יפו, כי זה בסך הכל עוד גל אחד מיני רבים: "כל חודשיים יש פה משהו. פעם הפגנה נגד פינוי קברים, פעם על בתים", זו המנטרה ששמענו.

באזור שוק הפשפשים, בואכה חנויות העתיקות הריקות מתיירות חוץ והעמוסות מתיירות פנים יושב יורם. יורם נולד ביפו, עובד ביפו ונושם אותה: "בכל פעם מחדש שיש פה בלגן אנשים מנסים להגיד שזה בגלל ענייני יהודים או ערבים, אבל מה שולט בעולם? הכסף שולט בעולם. יש אנשים עם הרבה מאוד כסף שרוצים לפנות אנשים עניים. הקורונה קבעה בעולם הזה, שמי שהיה עשיר לפני הקורונה התעשר עוד יותר ומצב העניים הדרדר. אני יכול לכעוס על מישהו שיכול לשלם על משהו פי עשר ממה שאני יכול לשלם? אם הוא חכם ואני טיפש, הוא צריך לשלם על זה מחיר? ככה זה בעולם".

יורם איננו היחיד שחושב שמדובר בעניין כספי בלבד, רוני תושב יפו שמתגורר בה עשור, לא רוצה לדבר יותר מדי אבל טוען: "היו פה גלים של עולים מצרפת שבאו עם הכסף שלהם וקנו פה בתים שעומדים ריקים רוב השנה, אז פעם אחת מפחידים אותם והם נמנעים מלקנות, אבל זה לא עובד לאורך זמן, בסוף כל היהודים הצרפתיים רוצים לחיות בישראל כי אין להם איפה לגור. אם ברוטשילד מקבלים אותם בגלל הכסף שלהם, האוכלוסיה ביפו לא מתעניינת בכסף שלהם ולא רוצה אותם כאן".

אחת הדמויות הבולטות שעומדת בתוך המאבק הוא בינו גבסו, דוקטור שקשוקה, שהבין לאחרונה שהוא יצטרך לפנות את המקום המיתולוגי שלו לטובת מלון חמישה כוכבים: "אותי לא מעניין ערבי או יהודי, אותי מעניין בן אדם. היה בלגן כי אנשים באים לכאן ורוצים להזיז את תושבי יפו הוותיקים. הם היו צריכים לבוא בנימוס, בדרך ארץ, להגיד שהם רוצים לקנות כאן, אבל בואו נמצא דרך לחיות ביחד, זה לא נעשה. אי אפשר למחוק חיים של אנשים, אז מה אם יש לך כסף".