"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שלושה מובטלים מתחרים על כל משרה פנויה

המובטלים חוזרים לעבוד, אבל לא באותו המקום • הבעיה: בענפים רבים, למשל בינוי, עדיין מתקשים למצוא עובדים • הסיבה: רצון לעסוק בתחום שונה מזה שעסקו בו לפני החל"ת

,עודכן
0השמעה
פחות מובטלים, אך יש מצוקה בחלק מהענפים. לשכת תעסוקה, צילום: יהושע יוסף

המשק פתוח אמנם במלואו זה כמה חודשים, אך שיעור המשרות הפנויות בענפים שנפגעו מהקורונה עדיין גבוה יחסית - כלומר, ישראלים רבים לא ממהרים לחזור לעבודות שבהן הועסקו טרום תקופת הקורונה.

על פי ניתוח של הכלכלן הראשי של מיטב דש אלכס זבז'ינסקי, המבוסס על נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות במשק בחודש אוגוסט המשיך לגדול והגיע לשיא חדש. לפי ההגדרה הרחבה של מובטלים (הכוונה להכללת "מובטלי קורונה", כאלה שזוכים לדמי אבטלה וכאלה שלא), יש כמעט שלושה מובטלים על כל משרה פנויה. מדובר בנתון גבוה, אך נמוך משמעותית כמובן בהשוואה לתקופת ההגבלות על המשק, אז נרשמו עד עשרה מובטלים לכל משרה. המגמה בישראל לא שונה מבמדינות האחרות, ונראה שגם בארץ קיימים לחצי שכר חזקים יותר ממה שהיה ניתן לצפות ברמות האבטלה הנוכחיות.

היחס בין מספר המשרות הפנויות לסך המועסקים נמצא ברמה גבוהה יותר בענפי אירוח ואוכל (15%), מידע ותקשורת (10%) ובינוי (8%). מדובר בעבודות כפיים שרובן מניבות שכר נמוך יחסית, ורבים מאלו שהועסקו בהן עד לפני שנה וחצי לא מעוניינים לשוב אליהן כעת, לאחר שזכו לדמי אבטלה או חל"ת לאורך תקופה ארוכה בסכומים דומים.

היחס בין מספר המובטלים ה"רגילים" (כפי שנספרו טרם תקופת הקורונה) למספר המשרות הפנויות ירד לרמה שהיתה לפני המשבר הכלכלי.

ההתרחבות הגלובלית

בעולם, מדדי מנהלי הרכש המקדימים לחודש אוקטובר מצביעים על המשך ההתרחבות בכלכלה הגלובלית. בעקבות הירידה בתחלואה חל שיפור בפעילות מגזר השירותים בארה"ב וביפן, שבה לראשונה מתחילת המגיפה עלה המדד מעל ל־50. מנגד, באירופה המדד במגזר השירותים המשיך לרדת, זה החודש השלישי ברציפות.

ביפן חל שיפור גם במדד מנהלי הרכש בתעשייה, ואילו בארה"ב המשיך המדד לרדת בשלושת החודשים האחרונים.

האמריקנים מציגים גם התמתנות דרסטית בצמיחת המשק, כפי שעולה מהאינדיקטורים השונים. תחזית הצמיחה לרבעון השלישי לפי GDPNow, שמשקפת את קצב הצמיחה החזוי על סמך האינדיקטורים השוטפים, ירדה לכ־0.5%.

בחודש אוגוסט תחזית זו עמדה על כ־6% - כלומר היא נחתכה בכ־90% בתוך חודשיים בלבד.

קצב הצמיחה החודשי במדד האינדיקטורים המובילים ממשיך להתמתן, מכ־1% באמצע השנה לממוצע של כ־0.6% בחודשים יולי-ספטמבר. בספטמבר הקצב ירד ל־0.2% בלבד. המגמה נמשכת גם בחודש אוקטובר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר