כשלצידו זיאד נח'אלה, מזכ"ל ארגון הטרור של הג'יהאד האסלאמי, חייך איסמאעיל הנייה ולחץ את ידיהם של ראשי משמרות המהפכה ברפובליקה האסלאמית.
מי שכצפוי נבחר השבוע לקדנציה שנייה לתפקיד ראש הלשכה המדינית בחמאס, התייצב לרגל טקס ההשבעה של הנשיא החדש, אבראהים ראיסי. הייתה זו תזכורת לסדר העדיפויות של ארגון הטרור: קודם כול "ציר ההתנגדות", ורק אחר כך מצבה של רצועת עזה.
המשלחת של חמאס שהגיעה ביום חמישי לטהרן הספיקה להיפגש עם דובר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, ומספר חברים ב"וועדת הידידות הפלשתינית" במג'לס. בפגישה, נסקרו בפני האיראנים ההתפתחויות בזירה מאז מבצע "שומר החומות".
היום (שישי) הנייה נפגש עם נשיא איראן ראיסי. בחדר נכחו בכירי ארגון הטרור סלאח עארורי, מוסא אבו מרזוק וח'ליל אל-חיה, סגנו של סינוואר. כמה שעות לאחר מכן פורסם כי גם סגנו של נסראללה, בכיר חיזבאללה נעים קאסם, נפגש עם ראיסי.
איתות אחר לתיאום המתהדק הם המטחים לצפון שמזכירים את השיגורים מרצועת עזה ומתכתבים עם האינטרס של חמאס להפעיל לחץ על ישראל מבלי להיכנס לחיכוך עם המצרים.
כזכור, אחרי המבצע בעזה נחשף כי חיזבאללה וחמאס גיבשו מנגנון תיאום, שככל הנראה נכנס לפעולה דרך ארגוני טרור פלשתיניים במחנות הפליטים בלבנון. העניין הוא שגם איראן יוצאת נשכרת מהאיום בהבערת החזית הצפונית במקרה של תגובה ישראלית לתקיפת הספינה מול חופי עומאן.
למעשה, מדובר בתמונת מראה למצב ברצועת עזה, שם השיגורים של ארגוני הטרור בחסות חמאס לא משרתים רק את האינטרס שלו להפעלת לחץ על ישראל לטובת סחיטת כסף והקלות, אלא גם חופפים לאינטרס האיראני להסיט את תשומת הלב מהחזית הצפונית.
מסיבה כלשהי, במערכת הביטחון לא מחברים את הנקודות לתמונה מודיעינית כוללת. אדרבא, כפי שקונספציית "הארגונים הסוררים" שירתה את ההערכה השגויה ש"חמאס לא מעוניין בהסלמה", כך הטענה כי חיזבאללה לא ידע על הירי השבוע לעבר קריית שמונה משרתת את ההערכה שקריסת הכלכלה הלבנונית מרחיקה את חיזבאללה מעימות. נראה שבכל פעם שהמציאות לא מתיישבת עם ההערכה הראשונית, נעשים מאמצים כבירים להסביר מה השתבש.
מפני שעכשיו, אולי יותר מתמיד, לישראל אין במה לאיים על לבנון. קשה מאוד להרוס את מה שכבר נחרב ממילא. מספיק להיזכר בתמונות מפיצוץ הנמל בביירות כדי להבין זאת. וכשלחיזבאללה אין אינטרס לשמור על המדינה הלבנונית החרבה, הוא נענה בקלות רבה יותר לאינטרסים של איראן. כאמור, בטהרן מעוניינים להעצים כמה שיותר את איום התגובה במקרה של תקיפות ישראליות.
הביקור של איסמאעיל הנייה מעלה שאלות גם לגבי מגעי ההסדרה של מצרים והרצון שלה להביא לרגיעה ברצועת עזה. נראה שיותר מהרצון להשקיט את הגזרה, קהיר מעוניינת להצטייר כגורם ממתן בעיני ארצות הברית ולשמור על יציבות פנימית.
במשך השבועות שחלפו מאז "שומר החומות", לא נמצא תחליף לכסף הקטארי. להיפך, השיחות עוסקות באופן העברת הכסף ולא במקור הבעייתי שלו. מה גם שאפילו אם הכסף ילך אך ורק למשפחות עניות, המשמעות היא שלחמאס יתפנה תקציב לשיקום מערך הרקטות שנפגע במהלך סבב הלחימה.
החידוש היחיד עליו מדובר כעת הוא מתן עמלה לבנקים המזוהים עם הרשות. על פניו, המהלך אמור לחזק את הרשות הפלשתינית. בפועל, קטאר תזכה להשפעה גם ברמאללה, וביכולת לערער את היציבות הכלכלית גם ביהודה ושומרון. זו אותה קטאר שמחזיקה ברשת "אל-ג'זירה" שמפיצה הסתה ארסית נגד ישראל ומארחת את בכירי חמאס על אדמתה. וזו אותה רשות פלשתינית שלא תהסס לנצל את מנגנון הכסף הקטארי כדי להתנקם בחמאס, גם אם המשמעות היא שישראל תשלם את המחיר בהסלמה נוספת.
ההימור של א-סיסי
מצרים עצמה נמצאת בימים מכריעים. הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי הכריז השבוע כי הגיע הזמן להעלות את מחירי הלחם הזוכים לסובסידיות מהמדינה. הוא הסביר שזה לא הגיוני שסיגריה אחת עולה 20 כיכרות לחם. המשמעות היא שמצרים משלמת הון כדי להוריד את מחיר הלחם במשך שנים, מה שמכביד על התקציב שלה. בעבר, קיצוץ בסובסידיות הוביל למהומות הלחם נגד הנשיא סאדאת ב-1977. כעת א-סיסי עשוי למצוא את עצמו מול מחאה דומה.
כל זה קורה כאשר מצרים ערכה קבלת פנים לצוללת רביעית מגרמניה מדגם אס-44 שעגנה בנמל באלכסנדריה. בהודעות לתקשורת, הדגישו בצבא מצרים כי הצוללת נועדה לשמור על האינטרסים הכלכליים של המדינה, לרבות השיט בתעלת סואץ ובים האדום, וכן מצבורי הגז בים התיכון.
אחרי הכול, מדובר בחלק מחוזה בהיקף של כמיליארד יורו. לכן הנשיא המצרי צריך להסביר לציבור מדוע המחיר על הלחם עולה בזמן שהצבא ממשיך להתעצם, אף על פי שלא נלחם במלחמה מול צבא סדיר במשך עשרות שנים.
#المتحدث_العسكرى : وصول الغواصة (S-44) الألمانية إلى قاعدة الإسكندرية لتنضم إلى القوات البحرية ... pic.twitter.com/Dq7956WrO5
— المتحدث العسكري (@EgyArmySpox) August 2, 2021
הגלגל התוניסאי יתהפך?
מגפת הקורונה מכה בתוניסיה במלוא עוצמתה בחודשים האחרונים. לפחות על פי הנתונים הרשמיים, תוניסיה סובלת ממניין התמותה הגבוהה ביותר של חולים ביבשת אפריקה, ועד כה נרשמו 20,550 נספים במדינה של כ-12 מיליון בני אדם.
בכל יום, עשרות חולי קורונה מוצאים את מותם ובתי החולים סובלים מעומס וממחסור במכונות נשימה. כל זאת כאשר רק כ-8% מהאוכלוסייה סיימו את הליך החיסון, ומבצע החיסונים סובל מתורים ארוכים, שהובילו כבר לאירועי אלימות.
הסגרים וההגבלות אכן פגעו במשק בתוניסיה, שנשען בין היתר על ענף התיירות. אחוז האבטלה זינק ליותר מ-17%, התל"ג הצטמק ב-8.8% ויחס חוב-תוצר עומד על 91.19%. בעקבות המצב הכלכלי, אזרחים רבים יצאו לרחובות להפגין. ואולם, גם לפני מגפת הקורונה הכלכלה התוניסאית סבלה מאחוזי אבטלה גבוהים ומבעיות כלכליות. מכל מקום, האמון הציבורי בדמוקרטיה נפגע ויש מי שכבר מתגעגעים לדיקטטורה שלפני "האביב הערבי".
הנשיא התוניסאי קייס סעיד אכן ניסה לנצל את הכאוס כדי להיפטר ממוקדי הכוח האחרים – הממשלה והפרלמנט. בלילה של ה-25 ביולי הזדעזעה תוניסיה כשהנשיא העצמאי והפופוליסט הודיע על הקפאת פעילות הפרלמנט והדחת ראש הממשלה הישאם משישי. נכון לעכשיו, הצווים הנשיאותיים תקפים ל-30 יום אך ייתכן שהם יתארכו.
אלא שספק אם סעיד יוכל לפתור את בעיותיה הכלכליות של תוניסיה. בניגוד לא-סיסי, שלא חושש מצעדים לא פופולאריים כמו קיצוץ הסובסידיות, סעיד מתייצב לצד קבוצות הכוח. רק השבוע למשל טען כי יבוא החיטה פוגע בתוניסאים ושמדובר בסחורה מסרטנת.
על רקע זה, מתגבר הלחץ לסיים את הקפאת הפרלמנט ולמנות ממשלה חדשה, כאשר פקידים רבים בוחרים להתפטר במחאה על צעדי הנשיא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו