ארגון ה-BDS הצליח להרגיז אתכם כשהפעיל לחץ על חברת הגלידות בן אנד ג'ריס להפסיק למכור ב"שטחים הכבושים"? את אילן סנלניקוב הם מצליחים להרגיז מדי יום, אבל הוא לא זועם בשקט – ומנסה להשיב מלחמה.
סנלניקוב, 28, יליד רחובות, הקים את ארגון "סטודנטים תומכי ישראל" שסניפיו ממוקמים במגוון קולג'ים ואוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית. בגיל 15 הוא עבר עם משפחתו למינסוטה, אחרי שאביו קיבל הצעת עבודה באמריקה. "אין כאן יותר מדי ישראלים", הוא מספר, "הקהילה היהודית קטנה".
View this post on Instagram
בשנה הראשונה ללימודיו באוניברסיטה המקומית הוא נתקל במגוון אירועים אנטישמיים, כמו "שבוע האפרטהייד הישראלי", שבו פעילים אנטי-ישראלים מתחפשים לפליטים שנורים על ידי חיילי צה"ל ונופלים על הרצפה. "הם עושים הצגה גדולה על איך שישראל מתאכזרת לפלשתינים", מתאר סנלניקוב, "ויש עוד אירועים כאלה שבהם ממש יוצאים נגד ישראל ודורשים להחרים אותה. הגענו למסקנה שכדי להיאבק בתופעה הזו אנחנו צריכים להירשם כאגודת סטודנטים שתוכל להרים אירועים, להזמין דוברים, להיות בקשר עם מועצת הסטודנטים ולהילחם בהצעות שמועלות נגד ישראל, כמו שה-BDS נוהגים לעשות. עד שהתאגדנו הקהילה היהודית הייתה נאבקם בהם, אבל רצינו להילחם בתנאים שלנו. שלא נהיה אלה שעונים להם 'אין אפרטהייד', כי ככה אנחנו משתמשים במושגים שלהם בוויכוח הזה. שהם יהיו אלה שיצטרכו להתגונן ולהסביר".
הארגון, שאותו הקים ביחד עם ולריה צ'ייזין - שכיום מכהנת כנשיאת הדירקטוריון שלו, בעוד הוא על תקן הנשיא - החל לשלוח זרועות ולהקים סניפים ב-2014, אחרי שסנלניקוב וחבריו הוזמנו לכנס סטודנטים בשיקגו, ושם פגשו סטודנטים מקמפוסים אחרים שהביעו עניין בארגון. "משנת 2003 עד היום יש ארגון שנקרא 'סטודנטים בעד צדק לפלשתין', והם התנועה שמובילה את כל הפעילות האנטי-ישראלית בקמפוסים, אלה שמביאים את ה-BDS לאוניברסיטאות", מפרט סנלניקוב. "לא היה ארגון אחד מאוגד שתומך בישראל בקולג'ים. היו כל מיני ארגונים קטנים בשמות שונים ולא היה חיבור ביניהם, וכל אחד נאבק עצמאית בתנועת הסטודנטים הפרו-פלשתיניים, עד שהקמנו את 'סטודנטים תומכי ישראל'. וכיום, תשע שנים מאז שהוקם, יש לארגון יותר מ-140 סניפים, כולל בקנדה, ארגנטינה ונורבגיה".
שיח אנטישמי קלאסי
סנלניקוב יודע היטב איך מתבטאת האנטישמיות בקולג'ים. "זו מסכה של אנטי-ציונות בלבד", הוא מספר, "הם אומרים לנו 'אנחנו לא אנטישמים, אנחנו רק אנטי-ציונים', אבל השיח הוא אנטישמי קלאסי. כמעט כל סטודנט חווה אנטישמיות בקמפוס, אם לא כולם. היו סטודנטים שירקו עליהם, קיללו אותם ב'יהודי מלוכלך' על בסיס יומיומי, כאלה שפתחו שולחן עם דגל ישראל חטפו יריקות ועלבונות. הרבה יהודים מפחדים לדבר על היהדות שלהם בקמפוס או לייצג את ישראל".
וכן, גם הוא עצמו חווה אנטישמיות. בשנתו האחרונה ללימודים התקבל לעבודה באוניברסיטת מיניסוטה, בוועדה שבודקת את הבקשות למלגות שנשלחות על ידי ארגוני הסטודנטים בקמפוס. מכיוון שכל המועמדים צריכים להיות מאושרים גם על ידי מועצת הסטודנטים, אחד מנציגי המועצה, תומך BDS מוכר, לא היה מרוצה מכך שישראלי יהיה בוועדה, והתחיל להפיץ עליו שארגון 'סטודנטים תומכי ישראל' דומה במהותו ל-KKK ושאילן בעצם מנסה לחרחר מלחמה.
"התחיל נגדי קמפיין שלם שרץ במשך שבועות כדי לא לאשר את קבלתי לתפקיד", משחזר סנלניקוב, "והשיא היה שעמדנו כל המועמדים מול מועצת הסטודנטים שחיכו לאישור והגיע זמן השאלות, ומתוך 40 אנשים שממתינים ביחד רק אותי חוקרים. במשך שעתיים וחצי תקפו אותי בשאלות לא הגיוניות, ואמרו שהקול שלי לא יכול להיות נקי כשמדובר בחלוקת כספים. הרגשתי ששופטים רק אותי בפומבי וזו הייתה חוויה נוראית. הצביעו נגדי ופסלו את המועמדות שלי. 40 איש התקבלו, ורק אצלי בדקו מה כתבתי בפייסבוק ובטוויטר".
סנלניקוב סרב לקבל את העובדה שנפסל על לא עוול בכפו ופנה לתקשורת. "ראיינו אותי ברדיו, עשו על זה כתבה בוושינגטון פוסט, ואחרי זה האוניברסיטה הטילה וטו על ההחלטה, הקימה ועדה שתחקור את התנהלות האירועים ומצאו שלא היה בי שום דבר פסול והציעו לי את העבודה, אבל לא רציתי אותה יותר. שנה אחרי זה, כשסיימתי את הלימודים, 'סטודנטים תומכי ישראל' קיבלו 16 אלף דולר מהאוניברסיטה, שזה היה הסכום הכי גדול שאי פעם ניתן לקבוצת סטודנטים, ומאז האוניברסיטה נותנת בקביעות כסף לקבוצה שלנו. אני חושב שזה בגלל מה שעברתי".
"לא ידענו את כל זה"
אז מה בעצם עושה הארגון, מלבד לנסות לבטל החלטות נגד ישראל ולחקוק בעדה? ומה בכלל כבר אפשר לעשות נגד אנטישמיות? מתברר שלא מעט. "בארגון שלנו יש גם הרבה לא יהודים, הוא פתוח לכולם. קודם כל אנחנו מלמדים את החברים בו מה זו ציונות, הזכות שלנו להיות עם, ומארגנים אירועים פתוחים לקהל שבו אנחנו מדברים על הנושאים האלה. זה מעניין גם הרבה סטודנטים ניטרליים, שאליהם אנחנו רוצים להגיע. המטרה היא לא להפוך נאו-נאצים לאוהבי ישראל, אלא לקחת כאלה שארגונים כמו ה-BDS עדיין לא הצליחו להסית ולהסביר להם עלינו. התחרות היא בעצם מי יגיע לסטודנטים הניטרליים ראשון. וחלק גדול מאלה שמגיעים להרצאות אחר כך הופכים לחברים בארגון. הרימו אירוע גדול בינינו לבין הסטודנטים ההודים בקמפוס, ועכשיו הם נוטים יותר לצד שלנו. הבאנו דובר ערבי, בחור מוסלמי ממצרים שבא לדבר בשבח ישראל, והגיעו לאירוע שלושה מוסלמים מצרים שנשארו לדבר איתנו שעתיים בסוף ההרצאה, ושמרנו איתם על קשר".
גם התגובות שהם מקבלים מוכיחות לסנלניקוב ואנשיו שהם עושים עבודה טובה: "אומרים לנו 'וואלה לא ידענו את כל זה', 'שמעתי בחדשות ועכשיו אני מבין יותר טוב מה קורה'", מספר סנלניקוב. "הרבה פעמים מגיעים מתוך סקרנות, או אחרי שראו מודעה שתלינו ורצו לבדוק מה קורה. יש כאלה שמגיעים עם שאלות קשות ואנחנו יושבים איתם ומקדישים להם את הזמן. בשנה שעברה הגיע ראש ממשלת מלזיה, מכחיש שואה ידוע, להרצות באירוע בקמפוס, וכשהגיע זמן השאלות והתשובות ניגשה סטודנטית שלנו למיקרופון והתחילה לתקוף אותו. אלה דברים שלא היו קורים לפני כן".
