"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החלונות ששרדו את השואה נתלו בבית כנסת ביד ושם

הויטראז'ים המקושטים בסמלים יהודיים, שימשו את הקהילה היהודית באסן שבהולנד לפני מלחמת העולם השנייה • בתו הגדולה של האדריכל שרדה והעלתה אותן לישראל • לאחר הליך של שימור וקיבוע נתלו בבית התפילה לצד ארון הקודש

, עודכן
0השמעה
החלונות ששרדו את השואה מעוטרים בסמלים יהודיים: סוכה, שופר וארבעת המינים , יד ושם
החלונות ששרדו את השואה מעוטרים בסמלים יהודיים: סוכה, שופר וארבעת המינים, צילום: יד ושם

סגירת מעגל: הויטראז'ים שעיטרו את חלונות בית הכנסת אסן שבהולנד לפני מלחמת העולם השנייה ושרדו את השואה, חזרו אתמול (שלישי) לייעודם המקורי ונתלו לצד ארון הקודש בבית הכנסת ביד ושם.

הויטראז'ים שימשו את הקהילה היהודית באסן, תוכננו, עוצבו ונתלו בשנת 1932 על ידי האדריכל אברהם ואן אוסטן, שהתגורר עם משפחתו בעיר. שני החלונות מעוטרים בסמלים יהודיים: סוכה, שופר וארבעת המינים.

הויטראז'ים תלוים בבית הכנסת ביד ושם, יד ושם

במהלך גירוש יהודי אסן למחנה וסטרבורק ולאחר מכן למחנות ההשמדה, גורשו גם בני משפחת ואן אוסטן. גונדה, הבת הגדולה במשפחה, הייתה היחידה ששרדה מכל משפחתה. היא שינתה את שמה לתמר בן גרא, עלתה לארץ ישראל עם בן זוגה, השניים התגייסו לפלמ"ח והיו בין מקימי קיבוץ בית קשת. במקביל, הקהילה היהודית באסן לא השתקמה ומבנה בית הכנסת נמכר והפך לכנסייה. בשנות ה-70 גילתה בן גרא, שהמבנה עתיד לעבור שיפוץ. היא נסעה להולנד ופעלה להעברת הויטראז׳ים לישראל והם נתלו בחדר האוכל של הקיבוץ שלה.

הויטראז׳ים בבית הכנסת באסן שבהולנד, יד ושם

לאחר פטירתה ביקשו ילדיה של בן גרא להעביר את חלונות הויטראז׳ ליד ושם, לטובת הנצחתו של ואן אוסטן, בני משפחתו והקהילה שהושמדה. ביד ושם עברו הויטראז׳ים הליך שימור וקיבוע, הוצגו לציבור לראשונה בתערוכת ״אומרים ישנה ארץ״ וכעת נתלו לצד ארון הקודש בבית הכנסת שבמקום, בו מוצגים פריטים שונים הנושאים את זכר הקהילות היהודיות שחרבו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר