בוורשה חששו מאוד מכניסתו של יאיר לפיד ללשכת שר החוץ בירושלים. ככלות הכל, היה זה לפיד שפתח בשעתו את המתקפה על פולין בעקבות מה שכונה בישראל ״חוק השואה״ באופן שיצר את המשבר הגדול ביותר ביחסים בין שתי המדינות מאז חידשו את היחסים ביניהן לפני כ-30 שנים. משבר שלא ממש חלף, למרות ניסיונות משני הצדדים לסיימו. הממשלה הפולנית ציפתה למתקפה מחודשת של לפיד, אך לא תיארה לעצמה שהיא תגיע כל כך מהר.
סגן שר החוץ הפולני, פאוול יבלונסקי, שזימן אתמול לשיחה את האחראית על שגרירות ישראל בפולין, טל בן ארי, לנוכח ההסלמה המחודשת בין שתי המדינות סביב ״חוק הגבלת השבת הרכוש״, מודה בראיון ל״ישראל היום״ הופתעו מחריפות ההתקפות המחודשות של לפיד ומהיותן מחוסרות כל קשר עובדתי לחוק, שעבר בקריאה שניה בפרלמנט הפולני.
״קיבלנו מידע מסויים, שהצביע על הדאגות הישראליות״, אומר יבלונסקי, ״הגבנו על כך והעברנו לישראלים את כל העובדות הנוגעות לחוק, כלומר שמדובר בהליך אדמיניסטרטיבי שנובע מהחלטה של בית המשפט החוקתי. לא ציפינו למצוא את עצמנו במצב שבו ההליך מוצג כרעיון למחוק את זכר השואה, כפי שצייץ שר החוץ לפיד וחזר על כך אחר כך בהצהרותיו. ההתפתחות הזו היא מפתיעה למדי למרות שהיו כבר מקרים קודמים בהם לפיד, בטרם היה שר, אמר על פולין דברים בלתי מתקבלים. לא ציפינו שהוא יתרחק כל כך מהמציאות. העניין הזה הפך למשהו שלא מחובר לעובדות״.
"דבר לא השתנה"
מה המשמעות המדויקת של החוק הזה?
“הרעיון המרכזי הוא לקבוע הגבלה בזמן לביטול החלטות אדמיניסטרטיביות. כיום, לפי החוק הקיים, ניתן לבטל החלטות כאלו ללא הגבלת זמן. אנשים שרכשו בעלות על רכוש על בסיס החלטות שהתקבלו לפני שנים רבות אינם יכולים להיות בטוחים ב-100% שיום אחד לא יבטלו את הבעלות שלהם. היעדר הוודאות המשפטית הזו היה במרכז דיונים במשך זמן ארוך, וב-2015 בית המשפט החוקתי שלנו הכריז, שהמצב הזה אינו מקובל וצריך לקבע מסגרת זמן שתאפשר למנוע אותו. לכן, הוחלט להגביל את זכות הערעור ל-30 שנה. לאחר 30 שנה איש אינו יכול לשנות את ההחלטות הללו וכך תימנע אי-ודאות נצחית של בעלי רכוש.
זה נושא מאוד גדול בפולין - בעיקר בוורשה, אבל גם בערים אחרות. היו מצבים רבים בהם אנשים, עסקים, חברות מפוקפקים פנו לבתי משפט והציגו מסמכים- לפעמים חוקיים, לפעמים מזויפים - וטענו שהם מייצגים יורשים של קורבנות שואה או קורבנות אחרים של המלחמה, ושהם מייצגים אנשים שעודם בחיים. היה מקרה אחד שבו טענו לייצוג לקוח חי בן 130 שנה. ברור, שהאיש עצמו לא הופיע מעולם בבית משפט. אותם גופים שכנעו את בתי המשפט להעביר להם בעלות על רכוש ולקחו את הרכוש מהבעלים ששהו בו.
אנחנו מדברים על רכוש שהופקע במלה״ע השנייה וגם בתקופה הקומוניסטית?
“כן, מדובר גם ברכוש שהופקע בתחילת העידן הקומוניסטי. ההליך הנהוג עד כה להחזרת רכוש הוא כך: יש אפשרות לפרוצדורה אדמיניסטרטיבית, שיכולה להוליך להחזרת הרכוש עצמו לבעליו או ליורשים. ויש גם פרוצדורה אזרחית, שמאפשרת קבלת פיצויים עבור הרכוש הזה. האפשרות הזו של פיצויים עדיין קיימת. אם רכושו של מישהו הופקע, יש לו זכות לקבל פיצויים מהמדינה. דבר לא השתנה.
החוק החדש נועד רק לעצור את החזרת הרכוש עצמו למי שטוען להיות בעל הרכוש או שיכול היה לקנות את זכות הבעלות עליו. זה מה שבית המשפט החוקתי הורה למחוקקים לעצור כי זה גרם למצב שבו, למשל במרכז וורשה, אנשים חיו במשך שנים בדירות, ופתאום מישהו בא עם החלטת בית משפט שאפשרה לו לזרוק את בעלי הדירות מבתיהם ולהרוס את המבנים. עשרות אלפי אנשים סבלו מזה. זה מה שאנחנו מפסיקים עם החוק. ההליך האזרחי שמאפשר פיצויים ממשיך להתקיים. כל קרוב או יורש של קורבנות שואה או פשעים אחרים שרכושם הופקע יכולים לפנות עם “תביעותיהם לבתי משפט אזרחיים.
מה להערכתם עומד מאחורי ההתקפות של השר לפיד?
“במידה מסויימת ציפינו שהחוק יהיה עניין במחלוקת. מה שהפתיע אותנו היה שהתגובה היתה כל כך מנותקת מהעובדות. לפיד ניסה להעביר את מרכז תשומת הלב לטענות בדבר מחיקת זכר השואה ע״י פולין. אלו הן הנחות מגוחכות. החוק לא קשור כלל לשואה. זה נוגע לכל האנשים. אני חושב שההתקפות הללו משרתות את לפיד ופוליטיקאים אחרים, שמביעים רגשות נגד פולין, לצרכים פנימיים. מסיבה כלשהי הם סבורים שזה יעזור להם בפוליטיקה הפנימית".
"אני יודע שיש בישראל הרבה אנשים ביקורתיים באורח קיצוני כלפי פולין, כפי שיש אנשים מאוד ביקורתיים, ואפילו אנטי-יהודים ואנטי-ישראליים בפולין. זה מאוד מפתה עבור פוליטיקאים להסלים עימותים כאלה כדי לצבור נקודות. אנחנו מתייחסים לזה באופן שלילי, כי זה מאוד מזיק ליחסים בין ישראל ופולין. אנחנו מאוד מעוניינים ביחסים טובים עם ישראל. אנחנו תומכים בישראל בפורומים בינלאומיים שונים. זו המדיניות שלנו. כשאנחנו רואים התקפות כאלו זה נתפס בפולין בצורה מאוד שלילית. יש לחצים מהצד שלנו לשנות את היחס לישראל. זה מאוד מזיק. הייתי מאוד שמח, לו ההתקפות הללו היו נפסקות.
"מעוניינים ביחסים טובים"
יש בידיכם אינדיקציה לכך, שההתקפות הללו מתואמות עם הממשל הדמוקרטי בוושינגטון?
"הצד האמריקני גם הביע בפנינו את דאגתו ביחס לחוק. הבהרנו לאמריקנים, לישראלים ולצדדים אחרים שגילו עניין, שכשאנחנו מדברים על החוק חשוב להיצמד לעובדות ולהבין שזו החלטה ריבונית של כל מדינה איך היא שומרת חוקים. אנחנו לא מתערבים במערכת המשפטית של ישראל. אני חושב שהצד האמריקני הרבה יותר מבין את ההסברים שלנו. יש עדיין דיון. אנחנו נמצאים בתהליך. אבל, אם נישאר צמודים לעובדות נצליח לפתור את "העניין.
אתה רואה דרך לעצור את ההסלמה החדשה בין ישראל ופולין?
"אני בטוח שיש דרך לעצור. החוק אומץ ע״י הפרלמנט, והוא עבר לבית הנבחרים העליון - הסנאט. הסנאט יכול להכניס תיקונים או לעצור אותו. החוק יחזור אז לפרלמנט ואם יושלם יעבור לחתימת הנשיא. כך שהתהליך בעיצומו. אין לנו דבר נגד הענקת הסברים לאיך החוק יעבוד. אנחנו פתוחים לדיון איך צריך להתקדם ולשיח פתוח מדוע דברים מסוימים מפריעים לצדדים אחרים. עד כה רק שמענו את ההאשמות התקיפות על ״מחיקת הזיכרון ומחיקת ההיסטוריה״ ועל כל שאנחנו "לא מצפוניים". אלו ניסוחים חריפים ביותר מחוסרי כל התייחסות לנוסח החוק. בלתי אפשרי לנהל כך דיון. אני מאמין שיש רצון כן בצד הישראלי לדון בתוכן החוק. אבל, צריך להעביר את המסר הזה בדרך שונה מאוד. אנחנו פתוחים לשיח. לכן אירחנו את האחראית על השגרירות הישראלית. זו היתה שיחה מאוד פתוחה ומאוד אינטנסיבית. היינו פתוחים וכנים ואני מקווה שבדרך זו נוכל למצוא פיתרון
