כשבית החולים “מוחק” ילד חולה מהמחשב: סיפור מזעזע על מחדל רפואי שהשאיר ילד ברחמים

בשיתוף משרד עו"ד ישר יעקובי

הניתוח ש”הציל חיים” – או כך חשבו

בשנת 2018, ילד בן 13 עבר ניתוח מוחי מורכב בבית החולים לכריתת גידול מוחי. הרופאים הצליחו לכרות רק חלק מהגידול, שכן חלק ממנו היה קרוב מדי לגזע המוח – אזור רגיש במיוחד שפגיעה בו עלולה להיות קטלנית.

אך המציאות הייתה מורכבת יותר. מאחר שהגידול לא נכרת בשלמותו, נקבע שהילד זקוק למעקב רפואי צמוד: בדיקות MRI מוח מדי מספר חודשים וביקורות תקופתיות אצל אונקולוג ילדים. זאת לא הייתה “המלצה” בלבד — זה היה תנאי בסיסי לניהול המחלה ולמניעת הידרדרות.

“המצב טוב” – אבל איפה הזימונים?

במרץ 2019, במסגרת ביקורת שגרתית, האונקולוג תיעד שמצבו של הילד טוב וביקש מעקב MRI בעוד שלושה חודשים. הקטין אכן ביצע את הבדיקה ביוני 2019 כמבוקש. ואז… השתיקה.

שנה שלמה עברה ללא זימון אחד. לא לבדיקת MRI, לא לביקורת אונקולוג, לא אפילו שיחת טלפון לבירור מצב. אמו של הילד, שתמיד קיבלה זימונים בזמן מבית החולים, הניחה שמשהו בפרוטוקול השתנה או שהכל בסדר. הרי היא לא רופאה – מה היא אמורה לדעת?

במקרים של גידולי מוח שלא נכרתו במלואם, מעקב הדוק הוא עניין של פיקוח נפש. מערכת זימונים שקורסת – זה לא סתם תקלה בירוקרטית, זה סיכון חיים ממשי.

הצללית בסריקה: תוצאת MRI שאיש לא ראה

ביוני 2020, בעקבות לחץ המשפחה, בוצעה סוף סוף בדיקת MRI חדשה. התוצאות היו מדאיגות: החמרה משמעותית לעומת הבדיקה הקודמת. הגידול גדל, המצב הידרדר. אבל איש מבית החולים לא יצר קשר עם המשפחה. הממצאים נותרו בתיק הרפואי, לא נקראו, לא טופלו.

חצי שנה נוספת עברה.

הקריסה: כאבי ראש, הידרוצפלוס וניתוח חירום

בדצמבר 2020, הילד הגיע לבית החולים עם כאבי ראש עזים. הוא אושפז, ואז התגלה מה שכל רופא מוח חושש ממנו: הידרוצפלוס – הרחבה של חדרי המוח עקב הצטברות נוזלים. הגידול שלא טופל המשיך לצמוח וחסם את זרימת הנוזל במוח.

למרות חומרת המצב, שחררו את הילד וקבעו לו תור לניתוח בעוד מספר ימים. אבל גופו לא יכול היה לחכות. לפני מועד הניתוח המתוכנן, הוא הגיע למיון עם דימום קשה. בוצע ניתוח חירום לכריתת הגידול – אבל זה היה מאוחר מדי, והבחירה של סוג הניתוח הייתה מוטעית.

הילד שבגיל 13 היה בריא, יצא מחדר הניתוח עם נכות של 100 אחוזים לצמיתות. הוא נותר מרותק לכיסא גלגלים, סובל מפגיעה נוירולוגית קשה וזקוק לעזרה בכל היבט של חייו.

“הוא נמחק מהמחשב” – ההודאה שהדהימה

כאשר המשפחה פנתה לרופאים בתלונות, התשובה שקיבלו הייתה מזעזעת: “הילד נמחק מהמחשב לחלוטין, ולא ברור מדוע”. במקום לקחת אחריות, הרופאים האשימו את האם: מדוע היא לא פנתה מיוזמתה לביקורות?

תשובתה של האם הייתה פשוטה ומכאיבה: “אני לא רופאה. אני תמיד קיבלתי זימונים מבית החולים”. למזלה, באינטואיציה חכמה, האם הקליטה את השיחה בה הרופאים למעשה הודו בטעות הנוראה שלהם.

בית החולים נמנע מלהגיב לפרסום זה, אך במסגרת הליכי בית המשפט הודו בכשלים במערכת המעקב ובאי-תגובה לתוצאות הבדיקה ביוני 2020.

המאבק על צדק: 5.4 מיליון שקל

המשפחה, אשר הבינה שהיא זקוקה לייצוג משפטי מקצועי, פנתה למשרד עורכי הדין ישר יעקובי המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. התביעה הסתיימה בפיצוי נדיר בגובהו: 5.4 מיליון שקלים – סכום שמשקף את חומרת הנזק ואת שרשרת הכשלים שהוכחה בבית המשפט.

ההקלטה שביצעה האם, בה הרופאים הודו בטעות, הפכה לראיה מכרעת בתיק. לצד זאת, הוכח מחדל על כל המשתמע: אי-מתן מעקב רפואי תקין שנקבע בפרוטוקול, אי-תגובה לתוצאות בדיקה מדאיגות, ומחיקה בלתי מוסברת ממערכת הזימונים.

תופעה שחוזרת על עצמה

הבעיה של “נעלם מהמחשב” אינה ייחודית למקרה זה. תלונות על כשלים במערכות מעקב אחר חולים כרוניים בבתי חולים חוזרות שוב ושוב. מערכות ממוחשבות בבתי חולים אמורות לייעל, אך כשהן נכשלות – התוצאות יכולות להיות קטסטרופליות. חייבת להיות שכבת ביטחון אנושית שמוודאת שחולים לא “נעלמים” ממעקב.

לקחים שכל משפחה צריכה לדעת

סיפור זה אינו רק סיפור עצוב נוסף על מערכת בריאות שכשלה. זוהי קריאת השכמה עם לקחים חשובים:

למשפחות – כך תגנו על עצמכם:

• אל תניחו ששתיקה זה בסדר: אם לא קיבלתם זימון למעקב שהובטח לכם – צלצלו ודרשו אותו. אל תחכו.
• תתעדו הכל: שמרו על כל המסמכים הרפואיים, צלמו תוצאות בדיקות, רשמו תאריכים של פגישות ומה נאמר בהן. במקרי הצורך, הקליטו שיחות (בהתאם לחוק).
• דרשו העתקים: אתם זכאים לקבל העתק מלא של התיק הרפואי שלכם או של ילדיכם. זה לא רק זכות – זה הכרחי.
• שאלו שאלות: אם משהו לא ברור, אל תפחדו לשאול. “מתי הבדיקה הבאה? מי אמור לקבוע את התור? מה קורה אם לא אקבל זימון?”

באיתור חשד לרשלנות רפואית:

רבים מהמקרים שנראים כ”רק חוסר מזל” הם למעשה רשלנות רפואית שניתן להוכיח. אם אתם חשים שמשהו השתבש – אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי. ייעוץ ראשוני יכול להבהיר אם יש בסיס לתביעה ומה הזכויות שלכם.

למערכת הבריאות:

מערכות ממוחשבות אינן תחליף לאחריות אנושית. “מחיקה מהמחשב” היא לא תירוץ כאשר חיי ילד תלויים בכך. נדרשת רפורמה במערכות המעקב והתראה מוקדמת על חולים שנשמטו מהרדאר.

למחוקק:

מקרים כאלה מחזקים את הצורך בפיקוח הדוק יותר על מערכות המעקב הרפואיות בבתי החולים, ובחקיקה שתחייב “כפל ביטחון” – גיבוי אנושי למערכות ממוחשבות.

סוף דבר

הילד במקרה זה לא יחזור להיות מי שהיה. הנזק שנגרם לו הוא בלתי הפיך. אבל הצדק שהושג בתביעה העניק למשפחה לא רק פיצוי כלכלי שיאפשר להם לטפל בילד בצורה הטובה ביותר, אלא גם הכרה ציבורית בכאב שלהם ובאחריות של המערכת הרפואית לכישלון.

החשיפה של הכשלים שהובילו לאסון עשויה למנוע ממשפחות אחרות לעבור את אותו סיוט. המודעות, התיעוד והנכונות לדרוש תשובות – אלו הם הכלים שיכולים להציל חיים.

אם אתם או בני משפחתכם חווים מקרה של חשד לרשלנות רפואית, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. משרד עורכי הדין ישר יעקובי מתמחה בליווי נפגעי רשלנות רפואית. למידע נוסף: www.yashar-law.co.il

בשיתוף משרד עו"ד ישר יעקובי