מוסף הרכב פסח 2026: מבחן מקומי ג’נסיס G90 – אוויר פסגות

ג'נסיס G90 היא עוד צעד בדרך למעלה של מותג היוקרה הקוריאני השאפתני שרוצה להיות חבר לגיטימי במועדון המיליון<br /> צילום: אופיר דואק, אוברדרייב

בעשור האחרון כולם רוצים למכור לכם יוקרה. כל מותג בגדים הופך למותג מעצבים, כל פרוייקט נדל”ן בפריפריה הופך ל”מגורי יוקרה” וכל מכונית חדשה היא “פרימיום”. זה בולט במיוחד בשוק הרכב שבו צצים מותגים חדשים שמנסים להגיש ולהנגיש יוקרה להמונים . זה אולי תרגיל נחמד של אנשי השיווק, אבל האמת היא שתוספת של ריפודי עור, שפע של גד’טים חשמליים ומסכי ענק לא באמת מספיקים כדי להגדיר מכונית יוקרה ככזו. ההגדרה של מותג יוקרה היא חמקמקה, וצריך הרבה יותר מקום ודפים כדי לנסות להגדיר ולהסביר אותה.

או שאפשר פשוט להתבונן על ג’נסיס בכלל, ועל ה-G90 בפרט.  בסופו של דבר אין קיצורי דרך (תשאלו את לקסוס), וכדי לבסס מותג יוקרה שלקוחות יהיו מוכנים לשלם עבורו עשרות אחוזים יותר צריך לטפח דברים שהם מעבר לסימון V על כל פריט אבזור אפשרי. מורשת ותדמית הם שני הדברים הנחוצים עבור זה, ואלו מסוג הדברים שגם הרבה כסף לא יכול לקנות באופן מידי.

אם ג’נסיס G90 הייתה מגיעה ארצה לפני עשור, יכול להיות שהיינו מעריכים את המאמץ והשאפתנות הקוריאנית, אבל היינו מקטלגים אותה כיונדאי בתחפושת. אלא שמאז שג’נסיס הפכה למותג נפרד היא גם קיבלה כיוון שונה. עם השקעה עקבית בבניית קו דגמים נרחב, טיפוח עיצוב מזוהה וייחודי, יישום טכנולוגיות עדכניות וגם כניסה לספורט המוטורי. כשג’נסיס G90 מתייצבת היום כדי להתמודד כשווה מול העילית של מכוניות הפאר הגרמניות, אנחנו כבר לוקחים זאת יותר ברצינות.

בקפדנות קוריאנית סימנו בג’נסיס V על כל הסעיפים, וזה מתחיל קודם כל במראה. כי בסופו של דבר במכוניות שכאלו הרושם על הסביבה חשוב לא פחות מהיכולת על הכביש. במקרה של ה-G90 ניתן להגדיר את העיצוב שלה כמזוהה ומאופק. מזוהה עם המותג הודות לאלמנטים העיצוביים המוכרים של ג’נסיס כמו שבכת המגן המשורגת והבוהקת שמצדדיה יחידות התאורה המעוצבות כשני פסים מקבילים הנמתחים לצדי המרכב. את העניין לעין מספקים קו המתנים המודגש והכנפיים האחוריות בעלות הקפל המנופח שמיוצרות מראה שרירי. מאופק כי כמתבקש בקטגוריה מכובדת ושמרנית צללית הסדאן הקלאסית נשמרת והמעצבים הלכו די על בטוח, בלי לנוסת לאתגר את העיין וחוש הטעם כמו כמו סדרה 7, ועדין היא לא נראית חיקוי קוראני למרצדס כמו הדורות הקודמים.

רכב המבחן הגיע בצע שחור שהוא אולי מרזה, אבל הוא לא מסתיר את העובדה שה-G90 כמו כל בנות קבוצתה היא מכונית ענקית. כמה ענקית? אורך של 527 ס”מ ובסיס גלגלים של 318 ס”מ, וזו רק הגרסה הקצרה. כמקובל בז’אנר ישנה גם גרסת מוארכת עם בסיס גלגלים גדול ב-29 ס”מ. וזה אומר שגם בגרסה ה”קצרה” יש המון מרחב מאחור. ותרשו לי להתמקד קודם כל המושב האחורי כי זה החלק המשמעותי ביותר בתא הנוסעים בז’אנר הזה.

ג’נסיס G90 מגיעה עם צמד מושבים נפרדים בעלי אפשרות כיוונון מלאה, כאשר זה הימני כולל גם הדום נשלף לרגלים ומצב מנוחה המקפל את מושב הנוסע לפנים ומאפשר להגיע למצב של כמעט שכיבה מלאה. תאורטית ניתן להסיע מאחור גם נוסע שלישי. מעשית זה לא יהיה נוח ובלאו הכי מיותר כי כאשר מקפלים את משענת היד מתגלה לוח הפיקוד המשותף הכולל מסך עם שליטה על כיוון המושבים, בקרת האקלים הנפרדת, מערכת המולטימדיה ושלל אפשריות נוספות שכלולות בסטנדרט וחלקן יעלו אצל הגרמניות הרבה כסף כתוספת. התחושה מלכותית, האווירה מחניפה ובמצב התנועה בישראל אין שום סיבה לעזוב את הטרקלין מאחור כדי לעבור למושב הנהג, אבל כיוון שאנחנו יסודיים זה מה שעשינו.

האווירה האיכותית והמרשימה נשמרת גם מלפנים, ומה שבולט במיוחד מעבר לאווירה האיכותית היא הגישה של ג’נסיס בהנדסת האנוש. יש כאן צמד מסכים רוחביים גדולים כמקובל בדגמי החברה, אך הם לא משתלטים על הקוקפיט. בניגוד למרצדס וב.מ.וו שהימרו על מסכי ענק ומינימום מתגים כדי לשדר תחושה הייטקית, בג’נסיס הבינו שרוב מי שיש לו כסף לקנות מכונית מסדר גודל שכזה הוא לא נער שנולד עם אייפון ביד, אלא אדם בוגר יחסית שיעדיף התמצאות הרבה יותר נגישה וברורה בין שלל האופציות והאפשרויות שמציעה ה-G90. לכן שמרו בג’נסיס על חוגה בין המושבים שהיא יותר בטיחותית ממסך המגע (שישנו גם כאן), ולצד זאת שילבו מתגים עם מסך מגע נפרד לבקרת האקלים ומתגים נוספים בין המושבים. זה אולי יראה מעט מיושן, אך הרבה יותר הגיוני ויעיל. החיסרון היחיד שניתן למצוא הוא שחלק מהמתגים הגיע ישירות מדגמים זולים יותר של המותג. הם עדין משתלבים ברמת האיכות הכוללת הגבוהה, אבל קצת נותנים תחושה של חיסכון.

עוד משהו שמבדיל את ג’נסיס G90 מהמתחרות הוא יחידת ההנעה. לא, אין כאן מנוע V12 או V8 כמו אצל הגרמניות גם לא כאופציה. זו יכולה להיות נקודת תורפה אצל מי שמחפש גם את הכי הכי מתחת למכסה המנוע. אבל כיאה וכראוי יש כאן את יחידת ההנעה המתקדמת ביותר בארסנל של ג’נסיס. V6 בנפח 3.5 ליטרים עם שני מגדשי טורבו, האחד קלאסי המונע על ידי גזי הפליטה והשני חשמלי שנועד לספק תגובה מיידית ולפצות על ההשהיה שנוצרת עד שהמגדש השני מזרים את מיטב תפוקתו. ישנה גם מערכת תגבור היברידי קל, בשביל החיסכון בדלק והפוליטקלי קורקט, אבל כנראה בעיקר כדי לאפשר פעולה חלקה של מערכת הStart/Stop-. כך אפשר לללגום דון פרניון בנחת במושב האחורי.

למרות התצורה הצנועה ביחס לאולגרכיה המוטורית אליה ה-G90 רוצה להשתייך יש למנוע 410 כ”ס  נאים ונדרשים, בטח כאשר זוכרים שמדובר במכונית שמשקלה יותר מ-2.3 טון. מה שיותר חשוב הוא שכל 56 הקג”מ זמינים להם כבר ב-1,300 סל”ד. הגמישות הזו מאפשרת ל-G90 להתגלגל בקלילות ובנינוחות כאשר תיבת ההילוכים ממהרת לדלג להילוך הגבוה ביותר שניתן. זה אומר שבמצב נהיגה רגיל ישנה השתהות קלה כדי להוריד שנים או שלושה הילוכים כדי לייצר תאוצה החלטית כאשר סוחטים את המצערת. כשזה קורה ה-G90 מתגלגלת קדימה בנחישות נונשלנטית, צוברת תאוצה במהירות ללא דרמה למעט גרגור המנוע הנעים מעל 4,000 סל”ד. כוח תמיד יהיה בהישג יד כשתרצו, למרות שזו המכונית לשייט איתה מהר ולא לדחוק בה. גם צריכת הדלק הפתיעה לטובה עם 8 ק”מ לליטר בתנאי המבחן. עבור מכונית בגודל ומשקל שכזה זה יעזור לבעלים להצדיק אותה כרכישה הכרחית לחברה שבבעלותו.

גם היכולות הדינאמיות תואמות את אופי יחידת ההנעה. זה אומר שאם תרצו ללחוץ ישנה את היכולת לעמוד בקצב, אם כי לא בהכרח ליהנות, ובכל מקרה ההצטיינות מגיעה כאשר נוהגים ב-G90 בהתאם ליעודה. אז מתלי אוויר אדפטיביים, שהם ציוד תקני ומתבקש, מספקים נוחות נסיעה ראויה עבור ספינה מלכותית שכזו ועושים עבודה טובה בגיהוץ הכבישים כמעט בכל מצב, כמעט בכל מהירות ועדין עם ריסון טוב בכביש גלי. בג’נסיס הרעיפו גם הנעה כפולה חכמה שמתעדפת את הגלגלים האחוריים ומספקת את כל האחיזה הנדרשת, יחד עם היגוי אחורי כדי לעזור בניווט ברחובות סיאול העמוסים. כבר אמרנו שהקוריאנים סימנו V בכל סעיף נדרש?

אז נשאלת השאלה היכן כל זה מציב את ג’נסיס ?G90 כי בסופו של דבר, כל האיכויות, האבזור והטכנולוגיה הזו עולה הרבה כסף. 850,000 שקלים לפני תוספות ליתר דיוק. זה סכום לא מבוטל המציב אותה הרחק מהישג ידם של רוב האוכלוסיה. אך באופן אירוני מחיר זה מעמיד את ה-G90 כדיל אטרקטיבי מול המתחרות הגרמניות, שברמת אבזור וביצועים דומה דורשות סכום של יותר מ-7 ספרות.

אף אחד בג’נסיס לא מצפה להדיח את הגרמניות מכתרן, לפחות לא בטווח הזמן הנראה לעין. אלא שעצם העובדה שג’נסיס G90 כבר לא נמצאת בעמדת נחיתות, כשהיא מציעה הידור ויכולות שלא נופלות מאמות המידה של הסגמנט הקפדני הזה זו אולי המחמאה הכי גדולה שניתן להעניק לה. על הדרך היא תעניק תמורה טובה לאלו שרוצים מכונית פאר עם כל ההידור והטכס הנדרש, אבל בלי לצעוק לכל עבר שגם אתם עשיתם אקזיט.

ג’נסיס G90 – תעודת זהות

מנוע: 3,470 סמ”ק, V6, שני מגדשי טורבו, תגבור היברידי

הספק: 410 כ”ס ב-5,800 סל”ד

מומנט: 56 קג”מ ב-1,300-4,500 סל”ד

תמסורת: אוטומטית, 8 הילוכים. הנעה כפולה

בסיס גלגלים: 318 ס”מ

משקל: 2,355 ק”ג

מ-0 ל-100 קמ”ש: 5.2 שניות

מהירות מרבית: 210 קמ”ש

צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 8.5 ק”מ לליטר

מחיר: 850,000 שקלים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...