"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"המנגל יושב על רגש יהודי שהקומיקאי ג'רי לואיס הגדיר כך: 'ניסו להרוג אותנו, שרדנו - ויאללה לאכול'"
מדור "הכיסא הכחול": והפעם - ראיון עם פרופ' חזקי שוהם היסטוריון וחוקר תרבות ישראלית • "רוב המדינות בעולם מפרידות את יום הזיכרון מיום העצמאות. יש משהו בדנ"א היהודי שמרגיש בנוח עם ערבוב של עצב ושמחה. הסמיכות הזאת התקבעה בתרבות שלנו"
פרופ' חזקי שוהם | צילום: יהושע יוסף

"המנגל יושב על רגש יהודי שהקומיקאי ג'רי לואיס הגדיר כך: 'ניסו להרוג אותנו, שרדנו - ויאללה לאכול'"

מדור "הכיסא הכחול": והפעם - ראיון עם פרופ' חזקי שוהם היסטוריון וחוקר תרבות ישראלית • "רוב המדינות בעולם מפרידות את יום הזיכרון מיום העצמאות. יש משהו בדנ"א היהודי שמרגיש בנוח עם ערבוב של עצב ושמחה. הסמיכות הזאת התקבעה בתרבות שלנו"

רן פוני
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

פרופ' חזקי שוהם, היסטוריון וחוקר תרבות ישראלית, עמית מחקר במכון שלום הרטמן.
מרצה בתכנית הבין-תחומית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן
פרופ' חזקי שוהם, אתה חוקר היסטוריה ותרבות ישראלית. ערב יום העצמאות, מעניין להבין מאיפה התחילה בכלל מסורת הנפנוף והמנגל הישראלי.


אלא שהמדינה והאליטות לא התלהבו מהמנגל בתור הסמל הלאומי ליום העצמאות.

עוד לפני כן, המנגל יצר כאן הבדלים מעמדיים.

גם השם "מנגל" מעיד על פערי מעמדות.

הרבה תוכן יחסית לתופעה פשוטה שכזאת.
בעבר אנשים השתעממו בבית. עצמאות בירושלים, 1970, פריץ כהן / לע"מ


אז מאיפה?


ובכל זאת, בישראל המנגל נתפס כסמל לאומי דווקא בדימוי המזרחי שלו, ולא בדימוי האמריקני, הקוסמופוליטי, כאמור.
מחדירה בכוח את הזיכרון. בעת הצפירה בתל אביב // צילום: קוקו,

"כחברה, התבגרנו"
עוד לפני המנגל מתקיימים טקס הדלקת המשואות ונאומו של יו"ר הכנסת.


מדוע לדעתך הטקס כה פופולרי?


בעבר ראינו שהטקסים המרכזיים אופיינו בפומפוזיות מסוימת, היום אנחנו עדים גם לטקסים אחרים, אלטרנטיביים, טקסים שנויים במחלוקת. איזה תהליך זה מראה שעברה החברה הישראלית?

ישעיהו ליבוביץ האשים בעבר את הרבנות הראשית בכך שלמנהגים שקבעה ליום העצמאות אין באמת משמעות הלכתית. האם קיימים אלמנטים דתיים בחגיגות העצמאות? ועד כמה יש שם "מסורות מומצאות", כפי שאתה מכנה זאת באחד ממאמריך?
על האש, קריית שמונה // צילום: אייל מרגולין - ג'יני,

כפיית הדת האזרחית
בוא נשוב ונדבר על אחת השאלות המעניינות ביותר: מדוע בעצם מצמידים מלכתחילה את יום הזיכרון ליום העצמאות? הרי אין לכך אח ורע במקומות אחרים.


זה גם מראה על תנועה מלמטה, ערבוב של שמחה ועצב, דפוס ותיק שמאפיין את העם היהודי.

זה נכון בעיניך שימי הזיכרון והעצמאות יהיו כה סמוכים?

פעם השכול היה מופנם, אולי מצומצם יותר. היום זה לא כך.


הצפירה היא עדות נוספת לטון הדרמטי, ומהווה, אולי, תקדים עולמי.

השתמשת במילה כפייה. זו מילה קשה.
בן־גוריון, 1968 // צילום: רויטרס, רויטרס

לו המנדט הסתיים בדצמבר
בהקשר של ארה"ב, מעניינת ההשוואה למדינות אחרות, אולי דווקא ביחס לימי העצמאות השונים. כך, למשל, בישראל מעוגן יום העצמאות בחוק יסוד. זה הנוהג גם במדינות אחרות?

כשאתה אומר "יצרו", אין הכוונה דווקא למדינה עצמה, לשלטון.

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...