בזה אחר זה הם עלו בשבוע שעבר לדוכן הנואמים בכנסת כדי לשאת את נאומי הבכורה שלהם כח"כים. כולם נראו נרגשים מהמעמד. הם הקפידו לקרוא מהכתב את נאומיהם, שבהם סיפרו על עצמם ועל משפחתם. דווקא בגוף פוליטי כמו הכנסת - מקום שבו מרבים לדבר בציניות ובסיסמאות, מקום שבו שומעים אינסוף דברי מליצה ולעיתים גם קללות והטחת עלבונות - היה משהו נוגע ללב בהקשבה לח"כים הטריים מודים להוריהם שלא זכו לראות אותם כנבחרי ציבור, מזכירים את סביהם וסבתותיהם ומצטטים שירים של זאב ז'בוטינסקי ושאול טשרניחובסקי או נאומים של דוד בן־גוריון ומנחם בגין.
ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני), אשר לו יצא מוניטין כמי שנוהג לדבר בעברית רהוטה וגבוהה, נתן טעימה מיכולתו כבר בפתח נאומו, כשאמר כי "כאיל תערוג על אפיקי מים, כן תערוג נפשי לעמוד בפניכם ולשטוח את מאוויי ואת חזוני המיוחל והנכסף שלי ושל בני עמי. לא באתי לקנטר ולא להתריס".
הח"כ הטרי דיבר על אהבת הארץ, על סבלו של העם היהודי, על הנכבה, על פרופ' יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה) שתירגם את הקוראן לעברית וסיים בציטוט משירו של טשרניחובסקי "אני מאמין": "אאמינה גם בעתיד, אף אם ירחק זה היום, אך בוא יבוא - יישאו שלום אז וברכה לאום מלאום".
בזכות ההורים
ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) הודה כי הוריו נטעו בו את רוח השליחות הציבורית ואת המחויבות למדינה. "אבי נהרג בתאונת דרכים כשהייתי רק בן 5", נאם, "הוא היה עבורי מודל לחיקוי. אני שמח שיש לי זכות להמשיך בדרכו. הרי אין דבר המסב יותר נחת להורים מלראות את בנם ממשיך את מורשתם".
ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני) הזכירה אף היא את הוריה בנאומה: "נושאת אני עימי את המטען הערכי־תרבותי שספגתי בבית ילדותי. הוריי הגיעו לחופי ישראל והתיישבו בעזה. מבית ילדותי בחדרה ספגתי את היכולת להכיל ולהבין את שני צידי המתרס". סוויד גם ציטטה קטעים דווקא של מנחם בגין בחיבורו "השקפת חיים והשקפה עולמית" על עליונות המשפט.
מחקירת שב"כ - למליאה
ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת) סיפר כי "בנעוריי נפעמתי מהמאבק העממי של העם הפלשתיני באינתיפאדה הראשונה והובלתי הפגנות סולידריות בחיפה. בן 15 הייתי כשקיבלתי זימון לחקירה בשב"כ. תחילה לא הבנתי את פשר הדבר, חשבתי שזכיתי באות כבוד ונמלאתי גאווה. אט־אט התברר לי האסון: חקירה רדפה חקירה. התחלתי לחשוד בכולם, ובתוך כך התנתקתי מחבריי ונותרתי לבדי. אילולא הוריי, אינני בטוח שהייתי מחזיק מעמד. מי שהיה אז ראש השב"כ הוא היום עמיתי כאן". לאחר תום נאומו ניגש אליו ראש השב"כ לשעבר, ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), לחץ בחום את ידו והתחבק עימו.
גאווה ישראלית
ח"כ חיים ילין (יש עתיד), שהיה ראש מועצת אשכול במהלך צוק איתן, אמר בנימה אישית: "אני ציוני. נולדתי בארגנטינה, גדלתי על ערכי התנועה הקיבוצית. ערכים של ערבות הדדית, דאגה לזולת, עבודת האדמה, הגשמה וציונות. בגיל 18 עליתי לארץ כחייל בודד, להגשים את החזון של בן־גוריון וליישב את הנגב - לכן בחרתי בקיבוץ בארי".
מירב בן־ארי (כולנו) ציטטה את אל"מ (מיל') ד"ר אריאל בר, רופא במשלחת צה"ל לנפאל, שכתב כי "יש איזה שיקוי מוזר שקוראים לו ישראליות, הוא ממיס את ה'אי אפשר' ומייצר תושייה ונחישות גם לנגד סיכויים שנראים קלושים. במשך 15 שנה אני מסתובב במוקדי אסון בכל העולם כדי לסייע לאנשים. פגשתי משלחות מעשרות מדינות - אבל כאלו עם רופאים וקצינים כה מקצועיים, מסורים, אמיצים ומחושלים כמו שלנו עוד לא פגשתי. דגל ישראל יתנוסס מעל האוהלים שמשמשים את בית החולים הזה, וכדאי לכולנו להרים ראש ולהביט בו בגאווה, שכן אולי לרגע הוא יעלים מאיתנו כל נימה של ציניות".
ח"כ ינון מגל (הבית היהודי) סיפר כי "סבא רבא שלי נאלץ לוותר על שם משפחתנו ולקבל על עצמו שם הונגרי כדי להתקבל לאוניברסיטה ולהיות רופא בצבא האוסטרו־הונגרי. ב־1921 הוא עזב הכל ועלה לארץ. יחד עם סבא רבא שני הם הקימו בעמל כפיהם, שני חלוצי העלייה השלישית, את מושב בלפוריה בעמק יזרעאל. הבית היה בית חילוני, אבל הזהות היא לגמרי יהודית".
ח"כ דוד ביטן (הליכוד) ציטט קטע משירו של ז'בוטינסקי "עיר שלום"; ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) מקיבוץ גבת, שהיה מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ציטט גם הוא את דוד בן־גוריון; ואילו ח"כ דני עטר (המחנה הציוני) סיפר כי "אני בא מהאדמה" וציטט את רבי שמחה בונים.
• • •
שיתוף פעולה יוצא דופן
הרב אייכלר לעודה: "נילחם יחד נגד ההסתה והדיכוי"
בתום נאומו של כל אחד מהח"כים החדשים עלה לדוכן ח"כ ותיק, בירך אותו בחום ואיחל לו הצלחה. בדרך כלל, המברכים היו נציגי אותה מפלגה של הנבחר אשר סיים לנאום.
כך, למשל, נפתלי בנט בירך את בצלאל סמוטריץ' ויצחק הרצוג את זוהיר בהלול, אבל ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) היה יוצא דופן. הוא עלה כדי לברך במילים חמות את יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה.
תחילה בירך אותו בכמה משפטים בערבית, לקול צחוקם של הח"כים במליאה, ולאחר מכן אמר: "בחרתי לברך אותך שנצליח לפעול יחד למען כל אזרחי ישראל, בעיקר אותם אזרחים שסובלים ממה שקורה כאן בארץ. הגיע הזמן להקים מדינה דמוקרטית שמתייחסת לכל אזרחיה בכבוד וברצון טוב; הגיע הזמן להילחם יחד נגד ההסתה והדיכוי המשפטי, המשטרתי והתקשורתי. צריך לעשות זאת במסגרת החוק ובחקיקת חוקים לבלימת האלימות השלטונית".
• • •
במסדרונות
שש ועדות יועברו לידי השותפות הקואליציוניות
בהסכמים הקואליציוניים שעליהם חתם הליכוד עם השותפות בממשלה החדשה הובטחה להן ראשות של שש ועדות בכנסת ה־20: חוקה חוק ומשפט (הבית היהודי), כספים (יהדות התורה), מדע וטכנולוגיה (יהדות התורה), עבודה ורווחה (כולנו), זכויות הילד או פניות הציבור (כולנו), החינוך והתרבות (ש"ס).
תשע הוועדות הנוספות שנותרו לחלוקה צריכות להתחלק בין שש מפלגות על פי גודלן. יש להניח שהליכוד ישאיר בידיו את ועדת החוץ והביטחון, את ועדת הכנסת וככל הנראה גם את הפנים ואיכות הסביבה. המחנה הציוני תקבל לידיה את ראשות הוועדה לביקורת המדינה, שחייבת להיות בידי האופוזיציה. ייוותרו לחלוקה ועדות הכלכלה, עלייה וקליטה, המאבק בנגע הסמים, מעמד האישה והוועדה לעובדים זרים. בימים הקרובים תדון הוועדה המסדרת בחלוקת תפקידי ראשות הוועדות ושיבוץ הח"כים בוועדות השונות. מלאכתה לא תהיה קלה וצפויים מאבקים קשים בין הסיעות.
מחרתיים בכנסת: ישיבה מיוחדת לציון 70 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית
מליאת הכנסת תקיים מחרתיים בשעה 12:00 ישיבה מיוחדת לציון 70 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית. הנואם המרכזי בדיון יהיה ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן יישא דברים יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. ייתכן שנואמים נוספים יתווספו אליהם בדיון, שאליו הוזמנו נציגי הארגונים של ניצולי השואה. בסוף השבוע נערכו מגוון אירועים לציון האירוע, ואתמול אף התקיים מצעד בירושלים (ראו תמונה), שאותו אירגן משרד העלייה והקליטה. באירוע נטלו חלק כ־2,000 וטרנים, ולצידם צעדו גם חברי כנסת, שגרירים ובני משפחה של הווטרנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו