הכיס שלנו וה־BDS

המונדיאל הוא לכאורה הצד היפה של הלאומיות - הצבעוניות הלאומית ברחובות ובמגרשים, שחקנים ששרים את ההמנון הלאומי בהתרגשות יתרה ו"קרבות" לאומיים מרגשים. אך נראה שכאשר מדובר בישראל, אנו זוכים לראות את הצד המכוער של הלאומיות ביחס לגביע העולם בכדורגל.

על אף היעדרה של ישראל מהמשחקים, החגיגה הגדולה הופכת לחגיגת גזענות וביטול הרגשות הלאומיים הישראליים־יהודיים. ארגוני החרם הפועלים נגד מדינת ישראל לא פסחו על המונדיאל,וממשיכים גם שם בדה־לגיטימציה ובפעילות נגד מדינת ישראל.

כשלאחר ניצחון גדול בוחרים שחקני מרוקו להניף דווקא את דגל פלשתין ולא את דגל מדינתם, זה חלק מהלאומנות הערבית שהביאה לסחף גדול אפילו במדינות אירופה. עד היום ארגוני החרם נכשלו שוב ושוב בפעילות ממוסדת, ולכן דווקא חיזוק הלאומנות הערבית והאנטישמיות שמבעבעת מתחת ומעל לפני השטח יכול להיות הרה אסון עבור מדינת ישראל. אלו עלולים לסחוף אחריהם גורמים שונים פנים־ארגוניים שיובילו חרמות ופגיעה כלכלית במדינת ישראל.

זוהי לכאורה אותה אנטישמיות ישנה, אך לצידה ארגוני החרם מעצימים מיום ליום את "האנטישמיות החדשה". זו מכילה החרמת תוצרת ישראלית או דרישה להימנע מפרסומים ישראליים באתרים בינלאומיים, דוגמת חברה להשכרת דירות או חדרי מלונות, ועוד. מעמד האשראי של ישראל עלול להיות בסכנה: סנוניות ראשונות יש במדינות כמו נורבגיה, שם קרנות פנסיה משכו את השקעותיהן מחברות אשר לטענתן קשורות להתנחלויות הישראליות והודיעו כי יפסיקו השקעות בחברות בנייה ונדל"ן ישראליות.

רמזים לשטח מבעבע ראינו כבר ב"שומר החומות", כשיותר מ־250 עובדים בחברת גוגל שלחו מכתב להנהלה הקורא לענקית הטכנולוגיה לבחון סיום חוזים עם ישראל, או כשעובדי אפל ואמזון קראו לביטול חוזי התקשרות עם ישראל. השנה קבוצות BDS בארה"ב אף הצליחו למנוע פריקה של אוניית משא בבעלות ישראלית בנמל באוקלנד, ולאחרונה, לאחר מאמץ רב, חזרה בה חברת בוקינג מכוונתה לסמן מוצרים מיו"ש.

האנטישמיות החדשה עלולה להשפיע על הכיס של כולנו, ואולי אף על יוקר המחיה. ארגוני ה־BDS פועלים בצורה שיטתית על הפרט (שטיפת מוח), ולא בצורה מוסדית כחלק ממדיניות ממשלתית כלשהי.

לאנטישמיות החדשה עלולה להיות השפעה על הכיס של כולנו. מספיק שקבוצת עובדים בחברה בינלאומית תסרב לפרוק סחורות ישראליות. על ישראל להיערך להתמודדות משפטית בערכאות בינלאומיות, להכשיר צוותי הסברה מקצועיים לכך, לבחון את הדברים בהיבט הכלכלי ולגבש דרכי פעולה מול החברות והרגולטורים. אך לפני הכל, על מדינת ישראל להכיר באתגר המורכב הזה שעומד לפתחה.

לא להעלים עין ולא להמשיך במדיניות ה"יהיה בסדר". ההכרה היא השלב הראשון. אחריה על כל הגורמים לשנס מותניים ולהשיב מלחמה שערה מול אלו שעלולים לפגוע בכולנו.