אם הוצאתם דיבת השואה לשווא כנראה שתאלצו להיפרד מעשרות אלפי שקלים. אם חשקה נפשכם להדביק לחבריכם ביטוי הקשור לשואה כגון "אייכמן", "אדולף" או "מנהל מחנה ריכוז", תצטרכו להוכיח את הקשר ההדוק שלו לנאציזם בבית המשפט.
אומנם, בשנים הראשונות של המדינה, היחס לביטויי דיבה הקשורים בשואה היה סלחני יותר. בשנות השמונים, אחרי שנים של התקוטטויות בין הפסל יגאל תומרקין, האוחז בדעות שמאל, לבין פעיל הימין אליקים העצני (חבר הכנסת לשעבר מטעם רשימת התחייה), שלח תומרקין מכתב משמיץ להעצני, שעל מעטפתו מיען את הדברים בכתובת "מחנה ריכוז חברון". תומרקין טען כי מדובר במחאה פוליטית ולפיה חברון היא סוג של גטו. תחילה ניתן פיצוי סמלי להעצני אך הוא בוטל בהליך הערעור.
אך כיום מחיר דיבת הנאציזם האמיר. לפני שלוש שנים השופטת הבכירה חנה ינון פסקה כי השדרן נתן זהבי מ"רדיו ללא הפסקה" יפצה את עמיתו לאותה שעת שידור, עורך הדין יורם שפטל, בסכום של 45,000 שקלים, אחרי שכינה אותו "אדולף". אדולף כידוע, היה שמם הפרטי של היטלר ואייכמן.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
לדעת השופטת, כשזהבי הסביר למאזינים ש"אתמול החליף אותי פה אדולף", הוא יותר מאשר רמז לכך ששפטל ייצג בעבר את מי שהוסגר לארץ למשפט, איוון דמיאניוק, אלא גם רמז ששפטל היה סוג של "משת"פ". שפטל הביא לזיכויו של דמיאניוק בשעתו, כאשר חמישה שופטים בבית משפט העליון החליטו שלא ניתן לקבוע מעל לכל ספק סביר כי דמיאניוק הוא "איוון האיום" מטרבלינקה.
מסתבר, שפעילים חברתיים עושים גם הם שימוש בביטויים הקשורים בשואה. בערב יום השואה בשנת 2013 כתב זיו קורן, פעיל נגד פגיעה בבעלי חיים בדף הפייסבוק של קבוצת המתנגדים לרפתן מסוים, כי "בערב יום השואה, לא נשכח שלכל שטן יש שם, ולשטן הזה שלפניכם קוראים (שמו של הרפתן), והוא גאה במחנה הריכוז והשמדת התינוקות של היטלר שהנאצים בשואת היהודים יכלו רק לחלום עליה. הערב נזכור את אלו שהיו ואינם עוד כולל כל שואת בעלי החיים שעודנה". ההשוואה הזו עלתה לו 70,000 שקלים ועוד 10,000 אלפים שקלים הוצאות משפט.
לפני חודשים אחדים, פעיל חברתי בעד זכויות מהגרים, גלעד ליברמן, נתבע על ידי פקיד ההגירה גדעון כהן, על כך שכינה אותו "רוצח" ו"אייכמן" בכעס, בתגובה למדיניות שנקט בנוגע לעובד זר מסודן. בפסק הדין נאלץ לפצות את כהן ב-15,000 שקלים ו-7,000 נוספים הוצאות משפט. "'אייכמן' הוא ביטוי מעבר לוויכוח הציבורי הלגיטימי. מעבר לכל קו אדום ולכן מדובר בלשון הרע", קבע השופט.
השופט הוסיף כי דבריו של הנתבע, דווקא בימים אלה כשאחרוני הקורבנות עוברים מהעולם, משקפים היעדר מסר ברור ותקיף שזכר הקורבנות צרוב בלבנו וזכר הפשעים הנוראיים גם הוא. "יש להוריש את המסר החשוב הזה לדורות הבאים ואסור לשחק לידיהם של אלה שרוצים אט אט לגמד את השואה", קבע.
עו"ד רון לוינטל, יו"ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין ומי שייצג את התובעים בפסקי הדין שהובאו, סיכם ואמר: "אם יש מקום בולט שבו מתרחשת באופן קבוע הזנייה של השואה ומושגיה, הרי זה הוצאת לשון הרע ודיבה בארץ, שבה לא בוחלים אנשים לטעון אחד כנגד רעהו, כי האיש שהכעיס אותם הוא 'אדולף', 'נאצי קטן' או 'מנהל מחנה ריכוז'".
עו"ד רון לוינטל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו