"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
להרכין ראש, ולזכור
מפקד פיקוד המרכז נזכר באירוע הקרבי הראשון שבו השתתף, ובחלל צה"ל שניסה להציל - ולא הצליח • "פניו ושמו מלווים אותי 30 שנים, ועוד ילוו"
הדגלים בהר הרצל // צילום: אורן בן חקון // הדגלים בהר הרצל

להרכין ראש, ולזכור

מפקד פיקוד המרכז נזכר באירוע הקרבי הראשון שבו השתתף, ובחלל צה"ל שניסה להציל - ולא הצליח • "פניו ושמו מלווים אותי 30 שנים, ועוד ילוו"

אלוף רוני נומה
, עודכן

במהלך שנות שירותי כלוחם וכמפקד בצה"ל חוויתי אירועי לחימה לא מעטים ונחשפתי לעולם השכול ולמחיר הכבד על זכותנו ההיסטורית להיות עם חופשי בארץ אבותינו.

בערב יום הזיכרון והעצמאות ה־68 למדינת ישראל, בחרתי לחזור אל האירוע הראשון שבו השתתפתי ושבו חוויתי באופן ישיר אובדן ושכול בלחימה. כמעט 30 שנים עברו מאותו אירוע שבו צה"ל איבד שניים מלוחמיו: סמ"ר גיא (יוסף) בן דב ז"ל והגשש סמל מנסור ראחל ז"ל.

באותם ימים, צה"ל שהה ברצועת הביטחון בדרום לבנון. מוצב ראס אל־ביאדה שמצפון לראש הנקרה אויש באותם ימים על ידי חיילי גדוד 890 של חטיבת הצנחנים. גיא ז"ל היה לוחם בגדוד, ובלילה שבין רביעי לחמישי, 10 ביולי 1986, הוקפץ עם חבריו לסריקות ברצועת החוף מדרום למוצב. זאת לאור זיהוי של כמה מחבלים המנסים לחדור לכיוון ראש הנקרה על גבי סירת גומי. עם הזיהוי הוקפצו למרחב כוחות נוספים, ובהם כיתת הכוננות שהייתי חלק ממנה כחייל בפלוגת המסלול בצנחנים.

גורל משותף הפגיש אותי באותו לילה מר עם גיא ז"ל. באותם רגעים, שבהם סרקו החיילים את רצועת החוף וניסו לאתר את המחבלים, הוכפף הכוח שהייתי חלק ממנו לכוח של גדוד 890. תוך כדי ניסיון החבירה לכוח של רמי נשמעו קולות הירי והפיצוצים, וכדקה לאחר מכן הגענו אל הכוח, השלמנו את הסריקה ופגענו במחבלים והתפנינו לטיפול בנפגעים. היות שהייתי החובש היחידי בשטח, התחלתי לעבור בין כל הפצועים תוך כדי בדיקה ומיון ראשוניים.

באותם רגעים גיא ז"ל היה עדיין בין החיים, הוא ענה לי כששאלתי לשמו, וכך התוודעתי אליו. הבנתי כי הוא פצוע אנוש ומיהרתי להעלות אותו לפינוי המוסק. הייתי משוכנע שהצלחתי להציל אותו, אך כמה שעות לאחר סיום האירוע סיפרו לי שגיא לא שרד את הפציעה הקשה, ונפטר מפצעיו.

מאז אותו לילה, שהפך אותי בן רגע מחייל ללוחם, ולאורך כל השנים - אני נזכר ברגעים שבהם טיפלתי בגיא והייתי משוכנע כי הוא יחיה. זכורה לי היטב תחושת האבל והכישלון האישי כשנודע לי שלא כך היה. שהוא נהרג. לא הכרתי את גיא בחייו, הכרתי אותו ברגעיו האחרונים.

אני אולי האחרון שדיבר איתו.

ביום הזיכרון הזה ראוי להרכין ראש ולהתחייב לזכור את הפנים והשמות של חברינו, גיבורינו שאינם איתנו עוד. פניו ושמו של גיא ז"ל, יחד עם רבים אחרים, מלווים אותי 30 שנים ועוד ילוו אותי לאורך השנים.

נחבק בחום אל ליבנו את המשפחות השכולות ונתחייב לשמור על עצמאותה ודמותה של מדינת ישראל לנצח נצחים. נשלח ברכות החלמה מהירה ורפואה שלמה לכלל פצועי צה"ל ומערכת הביטחון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...