1.
The Dukes of Hazard היא סדרת טלוויזיה אמריקאית משנות השבעים והשמונים, ששודרה בארץ עד לפני 10 שנים בשעות הקטנות של הלילה. צפייה קצרה בקטעים נבחרים מספיקה כדי להבין מה עיקר ההתרחשות שם, שנסבה סביב זלזול בוטה בחוק בכלל ובשוטרים בפרט ונהיגה במכונית שמצליחה להפר לא רק את חוקי התנועה, אלא גם את חוקי הפיזיקה. אנשי ההפקה של הסדרה מספרים שבמהלך הסדרה נעשה שימוש ב-320 רכבי דודג' צ'ארג'ר. יוצרי הסידרה לא התעניינו בכח המשיכה, שיווי משקל או עייפות החומר, הם פשוט גרמו לג'נרל לי לעוף.2. סדרת הסרטים 'מהיר ועצבני' היא הלחם והחמאה של חובבי רכבים מהירים, אקשן וחיבור אפסי למציאות. לא היה פשוט לבחור את הסצינות הכי מופרכות בסדרה, אז בחרנו שתיים: סצינת הקפיצה בין בניינים וסצינת הקפיצה מהמטוס הן תולדה מופתית של דמיון הוליוודי מפותח ותקציבי עתק. הקלות שבה וין דיזל וחבורתו העליזה מקפצת ממטוס לכביש, מכביש לאוטובוס ומבניין לבניין היא מוגזמת לכל הדעות, אבל כיפית לא פחות. למדע – ולהיגיון הבריא – לא נותר אלא לשתוק ולהיראות יפים.
3. ספיד הוא סרט פעולה שהפך לקלאסיקה מודרנית. הוא יצא לאקרנים בשנת 1994, והציג לעולם סצינה אחת בלתי נשכחת. קיאנו ריבס וסנדרה בולוק, על-אף כימיה קולנועית די מרשימה, לא מצליחים לאפשר לצופים להשעות את הספק ועל הסצנ ה הזו ניתן לומר רק "נו באמת". המסה, המהירות וזווית הכביש פשוט לא מסתדרים. ובכלל, אוטובוסים לא קופצים. אבל, אם להודות על האמת, הסצינה הזו מתגמדת לעומת העלילה של סרטם המאוחר יותר של שני השחקנים, הבית באגם – סיפור אהבה שבו שתי הדמויות חיות במימדי זמן שונים ומתקשרות באמצעות תיבת דואר.
4. מת לחיות 3, סרט פעולה נפלא כשלעצמו, סיפק סצנת נהיגה מטורפת בכיכובו של ברוס ויליס מוכה ההנגאובר התמידי. היופי בסצינה הזו גלום בכך שהם לקחו סיטואציה שיכולה, במידת סבירות מסוימת, להתרחש במציאות – וחצו איתה את גבולות הגיחוך. ברוס ויליס וסמואל ל. ג'קסון קיבלו טקסטים לא מאוד מורכבים ("עץ! עץ! עץ!!") והפכו אותם לזהב קומי תוך כדי נהיגה. תענוג.
5. הופר (Hooper, 1978) בכיכובו של ברט ריינולדס והרכב הקלאסי פונטיאק פיירבירד טרנס אם, הוא מסוג הסרטים שקיבלו תקציב פעלולים גבוה והחליטו שאפשר לחרוג ממנו. אם במציאות דרושים חומר דליק כלשהו, חמצן וניצוץ כדי להדליק אש, במרדף המדובר מספיקה אנרגיה הנוצרת מפתיחה של שקית במבה כדי ליצור פיצוץ גרנדיוזי.
6. אחד הסרטים הגדולים של כל הזמנים, האחים בלוז (1980), הציג מרדף שיכול להיחשב בין הראשונים בהיסטוריה של הקולנוע שבו המוטיב הדומיננטי הוא השוטרים-הרבה-יותר-טיפשים-איטיים-ומגושמים-מהגיבורים.
אחרת, אין סיבה שמאות ניידות ירדפו אחרי שני סטלנים, יפספסו אותם בכל דרך אפשרית ויגמרו את המרדף המטורף כערימה ענקית של פירה ניידות משטרה.
7. המרדף הזה, למרות שגם הוא לקוח מהאחים בלוז, כל כך טוב שמגיע לו סעיף משל עצמו. יש בסצינה הזו הכל. נאצים, מהירות, מרדף, בלאגן וזלזול שאין כדוגמתו בחוקי הפיזיקה המוכרים לנו בפרופורציות שלא יאמנו. 2 דקות מתחילת המרדף, ה מכונית מצליחה להתנגד למספר חוקים שונים שפועלים עליה, כמו כבידה ואיזון, ולטפס בחזרה מכמעט-נפילה במהלך שההיגיון שלו שאוב מסרטים מצוירים סטייל לוני טונס.
אנחנו נוטים לחקות את מה שאנחנו רואים בסרטים, אבל רובנו לא נהגי פעלולים. למרות הדמיון בין בינינו לבינם (כלומר, זה שלכולנו יש ביטוח רכב חובה) – בעולם האמיתי, חוקי הפיזיקה לא מאכזבים. סעו בזהירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו