אבדיה. החלטה מקצועית | צילום: EPA

שיר שחלמתי על פראג: סיכום ההפסד של נבחרת ישראל בפינלנד

למרות שנכנענו לסקנדינביים, יש זמן לתקן את השגיאות לקראת היורובאקסט • החשיבות של מקל • התפקיד שבו צריך לשחק אבדיה • והצורך המיידי לשפר את אחוזי הקליעה • עידו אשד מסכם את ההפסד הכואב במוקדמות המונדובאסקט ומתכונן כבר לאליפות אירופה שתיפתח בשבוע הבא בפראג

משחק אימון טוב

את העליה למונדובאסקט פספסנו בהפסדים לגרמניה ופולין בחלונות הקודמים, ורוב הסיכויים שלא היינו מגיעים לשם גם אם היינו מנצחים אמש בהיכל נוקיה הפיני המקורי. נראה שגם הצוות המקצועי הבין את זה, ולכן ההתייחסות למשחק היתה רק כניסוי כלים רציני לקראת היורובאסקט, אחרי חמישה משחקי אימון קלילים. הדבר הטוב: יש הרבה תובנות ולמידה. הדבר הפחות טוב: יש רק עוד שבוע למשחק הקריטי של האליפות, נגד אותה פינלנד, ורק עוד משחק הכנה אחד. ובכל זאת יצאתי אופטימי מהמשחק הזה: שיחקנו נגד נבחרת מצוינת שסיימה את הבית שלה במקום הראשון, באולמה הביתי הגדוש, בלי הרכז המוביל שלנו, קלענו באחוזים רעים, הכוכב שלנו היה חלש, ובכל זאת הפסדנו רק 6? אז אנחנו בהחלט בעניינים וברמה. ובהחלט עדיף לעשות ספליט ולנצח בשישי הבא במשחק הפתיחה של האליפות היבשתית.

לי כל גל

אם היה למישהו ספק לגבי חשיבותו העצומה של גל מקל לנבחרת, המשחק הזה הבהיר והבליט את הפער. בדיוק כמו במשחק פולין, בלעדיו חסר משהו מהותי בשטף המשחק. הוא אחד משני הרכזים הטבעיים היחידים בנבחרת, מנהיג, מסדר את המשחק ושומר על הכדור תחת לחץ, וחודר לסל כחלק טבעי מאופי המשחק שלו. תמיר בלאט מריץ את הכדור מצוין, מוסר מסירות אלכסוניות מאוד חכמות במעבר, משחק פיק אנד רול ומאיים לסל תוך כדי, אבל לא חודר לסל במשחק העומד, שהוא הבעיה בעיקרית שלנו בהתקפה, ומתקשה בהגנת היחיד (למרות שהשתפר מאוד בתנועת הרגליים). הם משלימים אחד את השני ונצטרך את שניהם. היעדרו של מקל השפיע על כל מערכי הנבחרת, אבל יש דברים יותר חשובים מכדורסל, וגל תמיד ידע לבחור נכון. נתפלל ונקווה להחלמתו של ווילי סימס, וליבנו עם משפחות סימס ומקל.

האוהדים הפינים, אתמול, צילום: EPA

תפקיד לדני

גיא גודס צריך למצוא את התפקיד של דני אבדיה בנבחרת, וזה לא צריך להיות מה שהוא מתוכנן לשחק ב NBA, אלא מה שהוא צריך לשחק בנבחרת. וזו לא עמדה 2. דני בוודאי יכול לעזור להוביל כדור במתפרצת, במיוחד בהיעדרו של מקל, אבל לא צריך לתפקד כרכז ראשון, ולא כמנהל משחק באופן קבוע. לא בגלל שהוא לא יכול, אלא כי זה לא מתאים להרכב שלנו. במשחק העומד אבדיה צריך להתבסס בעמדה 3, לקבל את המסירה השניה בהתקפה עם יתרון על המגן, ואז לחדור וליצור בשני כדרורים, בזכות האתלטיות וחוכמת המשחק. מכיוון שזה לא קרה, ממש היה חסר לנו קישור, והכדור הלך ישר לרומן סורקין מתחת לסל לחפירות, שהוא כשלעצמו נשק חשוב וייחודי, אבל יש להשתמש בו בתבונה ובמינון נכון. כנראה בגלל היעדרו של מקל אבדיה שיחק רכז, אבל עדיף להשתמש גם בג'ון די ולהשאיר את אבדיה בתפקידו המקורי והיעיל.

Put the ball in the sal

זו גם היתה הסיבה שלא ראינו כמעט הרכב של שני גארדים, עם ים מדר משחק כקלעי, כי גודס שמר אותו לתפקיד הרכז השני. מדר הוא כרגע הקלעי הטוב בנבחרת, ובהינתן שאפשר להסתדר בהגנה הוא צריך לשחק בעמדה 2 יחד עם רכז נוסף. והרי כששתי הנבחרות בערך שוות, זה בסוף ייגמר על אחוזי קליעה: קלענו 9 שלשות, כמוהם. אבל באחוזים הרבה יותר גרועים (28% לעומת 40%). קלענו 12 מהקו, כמוהם. אבל באחוזים ממש נוראים (55% לעומת 85%). ודווקא קלענו בערך אותו אחוז (~50%) מ 2 נקודות, אבל שלושה סלים פחות, וזה היה ההפרש בסיום. חוץ ממדר, יש לנבחרת עוד שני קלעים טבעיים, מנקו ודיברתולומאו, וכל השאר פורוורדים/ גארדים שיכולים לקלוע. וכבר נכתב כאן אחרי המשחק בגרמניה, שצריך לפתח קלעים כאסטרטגיה. אבל זה לדור העתיד. תכל'ס, לא הגענו ל 20 באף רבע. השארנו 10 נקודות על הקו. אם לא נקלע, לא ננצח, לא משנה מי ישחק.  

מקל. חשוב מאוד לנבחרת, צילום: עודד קרני

לעשות פיניש

לאורי מארקנן הוא שחקן שחקן. 3 שנים בחמישיה של שיקגו בולס, ממוצעים של 16 נקודות ו 8 ריבאונדים, זורק שלשות מגובה 7 רגל ובנוי לתלפיות. הוא כוכב שקולע ומנהיג מתוך המשחק ולא לוקח לבד, וזה יפה לראות כמה הוא מעורב רגשית וכמה תשוקה הוא מייצר. והרי בניגוד לנו, לפינלנד המשחק היה מאוד חשוב. אבל לקראת היורובאסקט, מארקנן הוא כוכב להתרכז בו, ודרכו אפשר לנצח אותם. אבל איך? לתת לו לקלוע ולסגור אחרים? לסגור אותו עם גבוה שיפריע לו לקלוע? לשים עליו גארד כדי שיילך לשחק בפנים ונמנע את השלשות? ניסינו עם זוסמן וזה עבד לא רע כי הרס את השטף הפיני. אולי דאבל אפ? מה שחשוב זה שתהיה אסטרטגיה ברורה לקראת שישי הבא. והטראש טוק של פניני וסורקין אליו הוא בהחלט חלק מהמדיניות של הזזה הגבינה שלו.

מדר מתקשה, אתמול בפינלנד, צילום: EPA

שיר שחלמתי על פראג

אז על כל אלה אין מה להתרגש מההפסד, רק ללמוד ממנו. גודס השתמש במשחק כניסוי כלים, וזרק כמעט את כולם פנימה כבר ברבע הראשון, במסורת מורו ורבו דיוויד בלאט. ההיררכיה לא היתה ברורה ומסודרת, שוב, הרבה בגלל חסרונו של מקל. אבל חשוב שכולם ישחקו בתפקיד המקורי שלהם. נקווה לראות שיפור משמעותי ביום ראשון במשחק האימון האחרון נגד שבדיה, עם חזרתו הצפויה של מקל. ואז, קדימה לכתוב שיר חלום על פראג ביום שישי.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...