מאיפה הגיעה אלינו הכתובה?
מאז ומעולם הדיעות בין חכמי התורה חלוקות באשר למקור הכתובה. יש כאלה שסוברים שמקור הכתובה היא מהתורה, וכאלה הגורסים שהכתובה היא תיקון של חז"ל, שהוסיפו את הכתובה כדי לשפר ולשדרג את מעמדן של הכלות. רש"י למשל האמין שהכתובה קיימת עוד מימי אברהם אבינו.
בימים עברו, הכתובה היתה פנס בודד של נאורות והגנה על נשים
הכתובה נועדה לשמור על מעמדן של הכלות היהודיות: הכתובה לא מאפשרת לגרשן, משום סיבה, מבלי לשלם להן פיצוי כספי נכבד – וגם מחייבת את הבעלים להעניק להן חיים טובים, זכויות ועוד ("שארה, כסותה ועונתה"). למעשה הכתובות היו קרן אור מתקדמת ונאורה ביותר בתקופות בהן לנשים לא היו זכויות כלל, וכל בעל היה זכאי להשליכן מהבית , להכות אותן ואפילו להרוג אותן ללא עונש.
נשים יהודיות, לעומת נשים מדתות אחרות, נהנו מכתובה ששמרה על חייהן, על זכויותיהן ועל זכותן לרכוש ולחיים טובים. תוכן הכתובה מורה על הבעל לשמור על האשה שלו, להעניק לה חיים טובים, רכוש ואפילו קיום סדיר של יחסי מין. בכתובה מצוין סכום, שעליו החתן מחליט ביום חתונתו, וזהו הסכום שייאלץ לשלם לה אם יחליט להתגרש ממנה, כדי שהיא "לא תהא קלה בעיניו להוציאה".
כתובה זו לא חתיכת נייר
הכתובה היא חוזה משפטי לכל דבר, בין אם החתן שמחליט לכתוב מיליון דולר על הכתובה מבין זאת, ובין אם לא. משמעות הדבר היא, שאם אשה תרצה לממש את ההתחייבויות המצוינות בכתובה במקרה של גירושין, היא רשאית לעשות זאת. הבעל אמור להבין זאת: לפני החופה הרב יושב אתו ומסביר לו את משמעות הכתובה, מה היא מחייבת אותו, מה משמעות הסכום שנכתב בה (זה הסכום שיצטרך לשלם לה אם יחליט להתגרש ממנה)
מקומה של הכתובה בנישואים אזרחיים
אי אפשר להתווכח על קיומה של כתובה – היא חובה בכל חתונה דתית. בחתונה אזרחית לעומת זאת מקומה נפקד, וכאן המקום לציין לנשים שנישאות בחתונה שלא כדת משה וישראל, שראוי שתערוכנה הסכם טרום נישואין כלשהו, כדי להגן על זכויותיהן במקרה של גירושים.
מה כוללת הכתובה?
הכתובה כוללת שלושה סעיפים:
- התחייבות הבעל כלפי אשתו, כולל פירוט כלכלי ומעשי למקרים של מוות או גירושין.
- החלק השני כולל את הערבויות שתומכות בסעיף הראשון
- החלש השלישי של הכתובה יציג את חתימות הערבים (לרוב בני המשפחה) וחתימתו של הבעל.
איפה כדאי לשמור את הכתובה לאחר הנישואין?
ההמלצה היא לשמור את הכתובה במקום בטוח כמו כספת. הסבר: אם למשל פורצת שריפה בבית, והכתובה מתכלה, כל פי ההלכה לזוג הנשוי אסור בעצם לישון ביחד באותו בית כי הם באותו רגע לא נחשבים לזוג נשוי. במקרה כזה יש לפנות לרבנות שבה נרשמו ולבקש העתק של הכתובה. כדי להימנע מסוג של הפרה דתית בגלל חוסר ידיעה או כדי לא להיגרר לבירוקרטיה מסובכת ומתישה, אפשר לשמור את הכתובה בכספת יחד עם התכשיטים ושאר הניירת היקרה והחשובה לנו.
האם הכתובה רלוונטית גם לימינו?
מן הסתם, הכתובה נכתבה בימים בהם האשה לא עבדה לפרנסתה אלא גידלה את הילדים בבית, בישלה וניקתה כל היום – והכתובה למעשה נחלצה לעזרתה כדי שאם היא תגורש או תתאלמן, שלא תישאר חסרת כל. הכתובה נועדה לכך שאשה לא תיאלץ ליפול למעמסה על קרוביה, לקבץ נדבות או להדוף בגלל עוניה מחזרים חדשים שיכולים להיות בעלים חדשים עבורה. כיום המצב אחר, כמעט הפוך: רוב הנשים עובדות, חלקן מרוויחות יותר מהבעל שלהן. הכתובה פחות רלוונטית עבור נשים רבות, ויש כאלה ששאפילו רואות בכתובה סוג של עלבון, בבחינת "למה אני צריכה שמישהו ידאג לי, מה אני לא יכולה לדאוג לעצמי?" ובכן, בין אם האשה מעוניינת בכתובה ובין אם לא, בין אם היא זקוקה לה או לא, מאחר והחתונה איננה חוקית בלעדי הכתובה, גם האשה המתקדמת ביותר תיאלץ "לבלוע" אותה, כחלק מטקסי החתונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
