"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המורה בישראל – מצב תעסוקתי

עובדי הוראה משפיעים על עתיד הילדים שלנו ועכשיו זו הזדמנות מצוינת לבדוק את מצבם התעסוקתי ואת מעמדם. הנה כמה פרטים מעניינים שכדאי לדעת

,עודכן

הורים שמתרגלים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר לא תמיד עוצרים לרגע לחשוב על תפקידם של מורים ומחנכים ועל כמה שהם יכולים להשפיע על התלמידים שלהם. עם זאת, כולנו יודעים שההשפעה של מורה על תלמיד עשויה להיות דרמטית - בעיקר מהסיבה הזאת חשוב שנכיר את חווית הלימוד מהזווית של המורה – מה אנחנו בעצם יודעים על המורים בישראל?

כמה מורים יש בישראל?

הסטטיסטיקה הרשמית על עובדי הוראה במערכת החינוך מגלה שיש בישראל 170,238 מורים ומורות. כולם יחד עובדים 5,094,843 שעות בשבוע ורובן מוקדשות לחינוך הממלכתי (2.4 מיליון שעות שבועיות) ולאחר מכן לממלכתי-דתי (912 אלף שעות) ולחינוך החרדי (כ-438 אלף שעות). עם זאת, יש היום בישראל יותר מורים מאי פעם: בשנת הלימודים תשע"א הועסקו במשרד החינוך כ-139 אלף עובדי הוראה, בשנת תשס"א כ-116 אלף ובשנת תשנ"א כ-79 אלף בלבד.

העובדה שיש יותר מורים לא בהכרח מעידה על שיפור במצבם התעסוקתי. כבר בשנת 1978 הוקמה ועדה ממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע ההוראה בראשותו של שופט בית המשפט העליון משה עציוני, והיא המליצה לקבוע הסדרי עבודה, תנאים, מסגרת השתלמותומסלול לימודי חינוךלשיפור הכשרת המורים וזירוז תהליכי האקדמיזציה.

חלק מההמלצות הללו אכן יושמו אך לפי סקר שנערך עבור קרן טראמפ בשנת 2012, רק רבע מהציבור ימליץ לגבר לעסוק בהוראה ו-30% מהציבור ימליץ זאת לאישה. בנוסף, מהסקר עלה שגורמי הרתיעה העיקריים ממקצוע ההוראה מונים שכר נמוך, היעדר יוקרה וכבוד, תובענות המקצוע, היעדר אפשרויות קידום ולחץ מצד המערכת.

מעמד, ביטחון ושליחות חברתית

מנגד, לא יהיה זה הוגן להסתיר את גורמי המשיכה למקצוע ההוראה. בין אם אחראית על כך הועדה שהוקמה בסוף המאה הקודמת ובין אם מדובר על תהליך טבעי של הענקת מעמד יוקרתי לעובדי הוראה בארץ ובעולם, אנשים בציבור הישראלי מייחסים למקצוע ביטחון תעסוקתי, נוחות, הגשמה עצמית וכמובן שליחות חברתית.

יתרה על כך, ציבור המורים נהנה מיתרונות בעלי שווי כספי לא מבוטל. הם לא צריכים לרשום את הילד בקייטנה בחופש הגדול, שעות העבודה שלהם חופפות מטבע הדברים לשעות הלימודים והתאמת השכר השעתי הממוצע בגילום ימי החופשה ושנת השבתון מציבה אותם על דרגת שכר מכובדת של כ-14.5 אלף ש"ח בחודש. לא משנה האם לדעתכם זה מספיק, עצם המודעות לנושא כבר מבטיחה טיפול טוב יותר במורים והשפעה חיובית על עתיד ילדינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר